ת"א 3515-03-12 ינוס ואח' נ' מנור

בפני תביעה אשר התבררה בין שניים שהיו חברי ילדות, בחרו לשתף פעולה בעסקים, וכשאלו כשלו - התברר שהתפוגגה וכשלה גם החברות.

במהלך 2005 השקיע התובע 1 סך של 210,000$ בפרויקט רכישת קרקעות בפלורידה, ארה"ב, השקעה שלמרבה הצער התבררה ככושלת. נוכח כישלון ההשקעה נדרש התובע 1 להשיב לבנק את ההלוואה שנטל, במלוא סכום ההשקעה.

לטענת התובעים, על יסוד הסכם שותפות בעל פה, הנתבע הינו שותף של התובע 1 בהשקעה ולכן שומה עליו לשאת במחצית מעלות ההלוואה. לטענת הנתבע מאידך, שותפותו בהשקעה הייתה בתנאים ופקעה 3 חדשים לאחר שניטלה ההלוואה, כך שאין לו כל מחויבות בגינה.

המחלוקת העיקרית אשר עומדת לפיכך להכרעה, הינה המחלוקת באשר לתוכן הסכם השותפות שכרתו התובע 1 והנתבע ביניהם עובר להשקעה בפרויקט.

העובדות

1. התובע 1 (להלן: "התובע") הינו איש עסקים אשר עסק בהפעלת חנויות למשחקים אלקטרונים ואף נטל חלק בעסקאות בתחום הנדל"ן. התובעת 2 (להלן: "התובעת") הינה רעייתו של התובע.

   הנתבע אף הוא איש עסקים, אשר בין היתר, לטענתו, היה בעלים ומנהל של חברה שעסקה בייצור מוצרים שונים מבשר עוף. התובע והנתבע הינם חברי ילדות ובמהלך השנים נוצרו קשרי ידידות גם עם בנות הזוג. כך, עד שנתגלעו המחלוקות נשוא תביעה זו.

2. במהלך 2005 פנו לתובע שני אנשי עסקים שהתגוררו אותה עת במיאמי, פלורידה, אדי שמחון וצדיק עופר. השניים הציגו בפני התובע פרויקט רכישת קרקעות בפלורידה, ארה"ב (להלן: "הפרויקט") ואשר במסגרתו ירכשו מחברה, הרוכשת בעמה שטחי קרקע גדולים, חלקות קרקע במרכז פלורידה, מתוך כוונה למכור אותן ברווח לאחר מכן. לתובע הוצע להצטרף לפרויקט ולהשקיע סך של 210,000$ ברכישת חלקה בפרויקט.

3. בעקבות ההצעה להצטרף לפרויקט, פנה התובע לנתבע בהצעה לשיתוף פעולה ביניהם בכניסה לפרויקט. בין התובע לנתבע התנהלו דין ודברים בליבון האפשרות לשיתוף פעולה שכזה ובסופו של דבר, בתחילת נובמבר 2005 או בסמוך לכך, הגיעו התובע והנתבע להסכמה על שיתוף הפעולה. הסכמה זו לא הועלתה על הכתב ותוכנה שנוי במחלוקת.

4. במסגרת שיתוף הפעולה בין התובע לנתבע, הפנה הנתבע את התובע לסניף המרכזי בתל אביב של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"). התובע נפגש עם מנהל הסניף, מר מיקי פרידמן, וקבל אישור לנטילת הלוואה בסכום שנדרש לביצוע ההשקעה בפרויקט. ביום 9.11.05 פתח התובע חשבון בסניף המרכזי של הבנק ובו ביום חתם על המסמכים הדרושים לנטילת הלוואה בסך של 210,000$ (להלן: "ההלוואה"). ההלוואה הועמדה לתובע כנגד התחייבותו שלו לבדו להשבתה לבנק, ובסיכום כי במשך 3 חודשים יפרעו תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד, וההלוואה במלואה תיפרע בתוך 3 חודשים. הנתבע לא היה שותף בחשבון ולא היה צד להתקשרות מול הבנק בקשר עם ההלוואה.

   כספי ההלוואה הועברו על ידי הבנק במישרין לחשבון בנק בארה"ב, בהתאם לבקשת התובע (כעולה מהאישורים – נספח ד' לתצהיר התובע) ובכך הצטרף התובע לפרויקט.

5. בחלוף 3 חודשים מיום העמדת ההלוואה התברר שהפרויקט טרם הושלם, המקרקעין שנרכשו במסגרתו לא נמכרו וממילא שלא נתקבלו הכספים הדרושים לפירעון ההלוואה במועד שנקבע, 9.2.06. ממועד זה ואילך, שולמו לבנק תשלומים שונים לפירעון הריבית על ההלוואה ואילו פירעון קרן ההלוואה נדחה שוב ושוב. התשלומים לבנק בגין הריבית על ההלוואה נעשו על ידי התובע, אך במקביל העביר הנתבע מספר פעמים תשלומים לתובע. במהלך תקופה זו אף ערך הנתבע עם רעייתו טיול בארה"ב ובהגיעם לפלורידה ניסה ליצור קשר עם יזמי הפרויקט.