ת"א 3498-09, אברהם אלבוים נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול")

לפניי בקשת התובע מיום 21.4.16 למינוי מומחה רפואי בתחום הכאב.

ברקע, ביום 27.1.15 ביקש התובע מינויים של מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה, פסיכיאטריה, אורולוגיה, נוירולוגיה, רפואת הכאב, פלסטיקה, אא"ג, ובתחום השיקום. בהחלטה מיום 18.8.15 מונו שלושה מומחים רפואיים, בתחומי האורתופדיה, פסיכיאטריה, והנוירולוגיה. בסעיף 27 להחלטה זו התבקשו המומחים "לחוות דעתם באשר לצורך במינוי מומחים בתחומים נוספים, ובכלל זה: רפואת הכאב; אורולוגיה; ואף-אוזן-גרון".

בנוסף, בהחלטה זו ציין בית המשפט בהתייחסו למינוי מומחה בתחום הכאב כך: "אכן, על פניו, דומה כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה". ואולם, נקבע בהחלטה כי יש להמתין עד לקבלת חוות דעת יתר המומחים שמונו, שיתבקשו להתייחס לצורך במינוי מומחה בתחום זה בחוות דעתם. לתיק בית המשפט הוגשו בחודשים האחרונים 3 חוות דעת של המומחים שמונו.

ביום 6.4.16 הוגשה חוות דעתו של המומחה בתחום הפסיכיאטרי, ד"ר אילן טל, אשר לא יכול היה להעריך את נכותו הנפשית הצמיתה של התובע, במצבו הנוכחי. המומחה התייחס לנושא הכאב וציין כי "הבדיקה הקלינית מדגישה מגוון תסמינים, שהמרכזי בהם הוא כאב. כל תפקודו סובב סביב נושא הכאב ודרכים להקל אותו".

ביום 12.4.16 הוגשה חוות הדעת של המומחית בתחום האורתופדי, ד"ר מיכל עמית כהן. המומחית התייחסה לצורך במינוי מומחה בתחום הכאב בחוות דעתה: "לאור הטיפול הממושך שעבר במסגרת מרפאת כאב ובהתייחס לכך, יש לדעתי מקום למינוי מומחה כאב שיתייחס לתסמונת CRPS כולל לבעייה התפקודית ולטיפולים ומעקב במסגרת מרפאת כאב בהמשך".

ביום 26.5.16 הוגשה חוות הדעת של המומחית בתחום הנוירולוגיה, פרופ' א. קורן לובצקי. לצד קביעותיה בתחום הנוירולוגי, המומחית מצאה כי התובע סובל מתסמונת כאב אזורי מורכב, וכי הוא זקוק למעקב של מרפאת כאב, אורתופד, פסיכיאטר ואורולוג.

הנתבעת טוענת כי בקביעות המומחים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי המתייחסות לכאב יש משום חריגה מתחום עיסוקם וכי היא מייתרת למעשה את מינוי המומחה בתחום הכאב. אין בידי לקבל טענה זו. המומחים התבקשו להתייחס לצורך במינוי מומחה בתחום הכאב בהחלטת בית המשפט מיום 18.8.15. יתרה מזו, לא השתכנעתי בטענת הנתבעת כי התייחסות המומחים לנושא הכאב תטה את שיקול דעתו של המומחה בתחום הכאב.

לאור האמור בהחלטתי מיום 18.8.15 בה מצאתי כי קיימת ראשית ראיה בתחום הכאב, והערות המומחים שמונו, כפי שהובאו לעיל, אני רואה לנכון למנות מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב. באשר לטענות הנתבעת להעדר קשר סיבתי בין התאונה לתחושת הכאב של התובע, אני סבור כי המומחה יוכל לעמוד על זיקה זו בחוות דעתו.

לאור האמור לעיל, אני מורה על מינוי מומחה בתחום הכאב. הנתבעת תישא בשכר טרחתו של המומחה כמימון ביניים.