ת"א 34950-08-13 ראשד נ' מרינה ואח'

1.לפני תביעה המוגשת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 ׁ(להלן "החוק"), בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת דרכים, בה היה מעורב ביום 30.12.12.

הצדדים הסמיכוני ליתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי סע' 4 (ג) לחוק, לאחר שהביאו לפני את טיעוניהם בעל פה.

2. התובע, יליד שנת 1993, היה מעורב בתאונת דרכים ביום 30.12.12 בהיותו הולך רגל. יום לאחר התאונה, ניגש התובע אל ביה"ח לגליל המערבי נהריה, בשל כאבים בשורש כף יד שמאל. בבדיקתו, אובחנו אצלו נפיחות רבה עם רגישות במימוש על פני אספקט גבי של שורש כף היד והגבלה ניכרת בתנועות עקב כאבים בשורש כף היד.

בצילומי רנטגן נראה שבר ללא תזוזה בעצם הסירה בשורש כף היד, ידו של התובע קובעה בגבס נויקולרי והוא ושוחרר עם המלצות לחופש מחלה 4 שבועות, תרופות נגד כאבים והמשך מעקב.

3.לאחר התאונה ובעקבותיה התובע היה במעקב רפואי אצל אורתופד בקופ"ח. הגבס הורד ביום 5.2.12 והתובע המשיך להתלונן על כאבים והגבלה והוא הופנה לטיפולים פיזיוטרפיים.

מסמכים רפואיים שצירף התובע מלמדים על כך שגם בבדיקות שנערכו מספר חודשים לאחר התאונה ולאחר סיום 12 טיפולים פיזיוטרפיים, אובחנו רגישות ומעט הגבלה בתנועות שורש כף היד.

4.התובע נבדק ע"י ד"ר רינות, מומחה רפואי שמונה מטעם ביהמ"ש, וזה קבע כי לתובע לא נותרה דרגת נכות צמיתה עקב התאונה. עם זאת הוא קבע נכויות זמניות בשיעור של 100% בשלושת החודשים הראשונים לאחר התאונה ובשיעור של 30 % בשלושה חודשים לאחר מכן.

5.בסיכום הטענות של התובע, נטען כי הוא ממשיך לסבול מכאבים המפריעים לו בשנתו, וכי הוא סובל מתופעה של 'קליקים' ביד וקושי בביצוע עבודתו כמסגר.

רכיבי הנזק