ת"א 34903-01-15 שמואל נ' יהודה שושן

עניינה של החלטה זו בבקשה להותיר על כנו צו מניעה זמני שניתן במעמד צד אחד ביום 18.1.15, במסגרתו נאסר על המשיב לבצע כל דיספוזיציה בנכס הידוע כמשק מס' 52 במושב רחוב (ולהלן: "הנכס"), עד לסיום בירור התובענה בתיק העיקרי, שהוגשה בד בבד עמו.

רקע כללי וטענות התובע

עסקינן בתובענה כספית חוזית וכן בתביעה לאכיפת הסכם, בגדרה עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 1,034,328 ₪.

על פי האמור בתביעה, ניהלו הצדדים עסק משותף לגידול ושיווק ירקות, ולשם כך פתחו חשבון עסקי משותף בבנק מזרחי טפחות. עקב קשיים כלכליים החליטו הצדדים לסיים את עסקי השותפות. כן החליטו, כי כל החובות שהצטברו בחשבון המשותף ישולמו על ידם באופן שווה.

ביום 31.1.12 נכרת הסכם בין הצדדים בנוגע לסיום השותפות ולפירעון החובות וההלוואות שניטלו מהבנק. במסגרת ההסכם התחייב הנתבע, לצורך הבטחת פירעון חובו, לשעבד את זכויותיו בנכס.

התובע סילק זה מכבר את חובו לבנק, והדברים אף  הועלו על הכתב בהסכם עצמו. אולם, הנתבע טרם עשה כן, ובכך הסב לתובע נזקים כבדים, לרבות שעבוד זכויות התובע בבנק בו מנוהל החשבון המשותף ותשלומים גבוהים שנאלץ לשלם לצורך כיסוי ההלוואות שהצדדים נטלו במשותף. סופו של דבר, לתובע לא נותרה ברירה אלא לשלם לבנק גם את חלקו של הנתבע בחוב שנצבר. בין היתר מומשו ערבויות שניתנו על ידי התובע להבטחת פירעון החוב.

התובע פנה פעמים רבות לנתבע לצורך פירעון חובו אך כל פניותיו לא נענו.

התובע שילם את חלקו של הנתבע בחוב בסך של 1,014,328 ₪ ובסכום זה עתר לחייב את הנתבע.

כן עתר לפסוק לו בגין עגמת הנפש שנגרמה לו ויתר הנזקים סך של 20,000 ₪.

במסגרת הבקשה נשוא החלטה זו, עתר התובע כי יאסר על הנתבע לבצע כל דיספוזיציה בנכס. זאת, לצורך הבטחת קיום ההסכם ופירעון החוב.