ת"א 34877-11-12

1. בהמשך לפסק הדין מיום 14.4.15 והתאם להוראות סעיף 17ב בפסק הדין, הוגשו ראיות התובעים שכנגד בדבר שיעור דמי הניהול ששולמו על ידם ובוצע התחשיב בהתאם להוראות פסק הדין.

ב"כ הנתבעת שכנגד נתן תגובתו לאמור בתחשיב והראיות וניתנה גם תשובת ב"כ התובעים שכנגד.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות שהוגשו הנני מורה לנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד בהתאם לתחשיב שבוצע על ידי בא כוחם כדלקמן:

הנתבעת שכנגד תשלם לתובע שכנגד 1 סך של 10,077 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד ליום התשלום בפועל.

הסכום הנ"ל מתייחס לגביית דמי הניהול על ידי הנתבעת שכנגד עד וכולל פברואר 2012.

הנתבעת שכנגד תשלם לתובע שכנגד 2 סך של 7,824 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד ליום התשלום בפועל.

הסכום הנ"ל מתייחס לגביית דמי הניהול על ידי הנתבעת שכנגד עד וכולל נובמבר 2013.

2. עיינתי בתגובתו של ב"כ הנתבעת שכנגד לתחשיב והקבלות שצירפו לתחשיב זה על ידי ב"כ התובעים שכנגד.

מלבד טענות שאין להן כל מקום בשלב זה של הדיון ולאחר מתן פסק הדין העקרוני כגון: העדר עילה, העדר התאמה בין נספח ב לסיכומי ההשלמה לבין הנתונים בדו"חות הכספיים של הנתבעת שכנגד ועוד טענות אשר מקומן היה בכתב ההגנה של הנתבעת שכנגד או לפחות בסיכומים שהוגשו במטעמה בטרם מתן פסק הדין מיום 14.4.15, אין ממש בטענות ב"כ הנתבעת שכנגד.

יתר טענות ב"כ הנתבעת שכנגד המתייחסות לביצוע התחשיב עצמו ולראיות שצורפו הן טענות סתמיות וחסרות גרסה נוגדת.

3. ב"כ הנתבעת שכנגד שוכח כי קיימות שתי שיטות חישוב נפרדות לקביעת שיעורם של דמי הניהול בשנים 2006 עד 2011 ובין קביעת שיעורם של דמי הניהול החל מ 1.11.11 והלאה.

ראה האמור בסעיף 4 לפסק הדין.

מאחר ותחשיב דמי הניהול בגין התקופה המתחילה מיום 1.11.11 אינה תלויה בשיעורם של ההוצאות שהוצאו לאחזקת הבניין המשותף, אין כל צורך בתחשיב נוסף וראיות מעבר לזה שניתן לבצעו בהתאם להוראות סעיף 9 בפסק הדין.

ביצועו של תחשיב הנוסף נדרש משום שתחילה היה צורך בהכרעה במחלוקת באשר לנתוני שטח היחידות המוחזקות על ידי התובעים שכנגד ושטח הרצפות הכולל של כל היחידות ואף משום שתחשיב שבוצע לא הפריד בין תשלומי אחזקת הבניין המשותף לבין דמי הניהול.

ההפרדה בין התשלומים נדרשת לשם תחשיב תשלומי דמי הניהול ביתר בלבד שכן התביעה שכנגד להשבת תשלומים ביתר ששולמו בגין אחזקת הבניין המשותף נדחתה בפסק הדין מיום 14.4.15.