ת"א 34836-09-13 גרנות נ' חכים ואח'

1. בקשה לצירופה של הנתבעת 1 כתובעת ומחיקתה מרשימת הנתבעים. מדובר בבקשה מטעם הנתבעת 1 המוסכמת על התובע.

ב"כ הנתבע 9 הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו הנתבע 8 מתנגד לבקשה.

2. הבקשה נובעת, כך נטען בבקשה עצמה, מהרצון "להתגבר" על טענת השתק אפשרית שעשויה לעמוד לנתבע 8 כנגד התובע, טענה שלא תעמוד לו כנגד הנתבעת 1, אחותו של התובע. בתמיכה לבקשה מפנה ב"כ התובע (שייצג בדיון לעניין זה גם את הנתבעת 1) למדיניות המקלה הקיימת בשאלת צירופם של תובעים גם בשלבים מתקדמים של ההליך.

ב"כ הנתבע 8 מתנגד לבקשה. לטענתו עשה התובע שימוש ציני במעמדה של הנתבעת 1 כנתבעת לצורך הגשת חוות דעת הסותרת את ראיות הנתבע 8 וכעת הוא מבקש באמצעות הצירוף להשיג יתרון דיוני אחר. לטענתו הפסיקה אליה מפנה ב"כ התובע והנתבעת 1 אינה רלוונטית שכן אינה עוסקת במחיקת נתבע וצירופו כתובע אלא בצירוף תובעים נוספים.

3. דין הבקשה להידחות. מדובר במחיקה ובצירוף שנועד לאפשר לתובע "להתגבר" על טענת השתק אפשרית שהתחוור לתובע לטענתו כי עשויה לעמוד כנגדו. הגם שאין מניעה עקרונית לצירוף תובע נוסף על מנת להתגבר על פגמים שבזכות התובע המקורי (ר' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית), בעמ' 196-195), הבקשה הנוכחית הוגשה לאחר שהושלמה שמיעת הראיות ועובר למועד הסיכומים (לרלוונטיות של שלב ההליך, ר' ע"א 570/90 אדימר השקעות ופיננסים (1985) בע"מ נ. קפלן ואח', פיסקה 3). זאת, כשהנתבעת 1 הגישה ראיותיה לאחר שהוגשו ראיות הנתבע 8 ולשם כך אף ביקשה אורכה ולאחר שלאורך כל ההליך הייתה במעמד של נתבעת. אילו צורפה בשלב מוקדם יותר זכאי היה הנתבע 8 להגיש ראיותיו לאחריה. בנסיבות אלו הצירוף בשלב זה יש בו כדי לפגוע מהותית בזכויותיו של הנתבע 8 ויש ליתן לשיקול זה את הבכורה על פני כל שיקול שביעילות דיונית שגם כלל לא ברור כי אכן קיים בשלב זה. מדובר בשנוי מעמדו של צד להליך הכרוך בהשגת יתרונות טקטיים ומהותיים על פני צד אחר. לא לכך נועדה תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 והמדיניות הליברלית הנהוגה ככל הנוגע לצירוף תובעים אינה חלה בכגון דא.

הבקשה נדחית.