ת"א 34808-11-13 רדינסקי ואח' נ' קיסליק

מבוא

1. התובעות הגישו תביעה כספית בסך של 169,894 ₪, בגין הלוואות כספים שהועמדו לנתבע ולא נפרעו על ידו, כך לפי הטענה.

2. הנתבע הכחיש שלווה כספים מהתובעות, או ממי מהן, וטען שלכל היותר שימש כשליח להעברת כספים בין התובעת 2 לבין פלוני בשם ניז'ר, ויש לראות את האחרון כמי שלווה כספים מהתובעות, כנגד התחייבותו לתשלומי ריבית חודשיים, על פי השיעורים שהוסכמו.

3. ביום 19.03.2015 נערך בפניי דיון הוכחות ונשמעו סיכומים בעל פה.

   השאלות שבמחלוקת

4. השאלות העיקריות שבמחלוקת-

   האם יש לראות את הנתבע כמי שלווה את הכספים מהתובעות.

   האם התובעות הוכיחו את סכומי ההלוואות?

   דיון והכרעה

5. אקדים ואציין שלאחר שבחנתי את כל שהובא בפניי מצאתי לנכון לקבוע שיש לראות את הנתבע כמי שלווה כספים מאת התובעות, באמצעות התובעת 2.

6. התובעת 2 הצהירה שהחל משנת 2006 עבדה עם הנתבע בספא במלון "מוריה" בים המלח, והאחרון הציע לה להלוות לו כספים כנגד תשואה כספית בשיעור של 3%, תוך שניתן לדרוש את פירעון מלוא קרן ההלוואה בהתראה מראש של חודש ימים.

   התובעת 2 הצהירה שהעמידה לנתבע הלוואות כספים במועדים שונים ובסכומים שונים שפורטו על ידה במסגרת תצהירה, והנספחים שצורפו אליו, בסכומי קרן מצטברים בסך של 138,500 ₪.