ת"א 34585-02-14 סעיד נ' סעיד

לפניי בקשה לביטול של פסק דין שניתן ביום 26.2.15 כנגד המבקש בהעדר התייצבות, לפיו קיבלתי את התביעה במלואה וחייבתי אותו לשלם למשיב סך של 50,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

המדובר בתביעה שהגישה המשיב כנגד המבקש לפיצוי על פי חוק לשון הרע, ללא הוכחת נזק, בגין אמירות שהשמיע לכאורה המבקש כלפיו. ביום 11.6.14 התקיימה ישיבה מקדמית בתיק זה במהלכה הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור באמצעות בית המשפט. הליך הגישור לא צלח לאור אי התייצבות המבקש. לאור כשלון הליך הגישור קבעתי דיון בפניי ביום 22.9.15 אליו לא התייצב איש מן הצדדים. לאור התנהלות זו חוייב כל אחד מן הצדדים בהוצאות לאוצר המדינה, החלטה אשר בוטלה על ידי מאוחר יותר לבקשת הצדדים. לישיבת בית המשפט ביום 26.2.15 התייצב המשיב בלבד ולבקשתו, ניתן על ידי פסק הדין, כאמור.

בבקשה זו עותר המבקש, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקש טוען בתחילה כי לא היה מיוצג עד לאחרונה ולא קיבל זימון לישיבצ בית המשפט ואף פרוטוקול בית המשפט מלמד על כך. לו היה יודע על מועד הדיון היה מתייצב אליו. עוד הוא טוען כי ב"כ המשיב ידע את מספר הטלפון שלו והיה עליו ליצור איתו קשר משלא התייצב לישיבה. לעניין סיכויי ההגנה טוען המבקש כי מעולם לא הטריד את המשיב מילולית ואף המשיב בכתב התביעה לא מצביע על שום עובדה מהימנה שתתמוך בגרסתו וטענותיו הן שקריות. לטענתו, בנסיבות אלו קיימות לו טענות הגנה כבדות משקל המצדיקות ביטול פסק הדין.

המשיב מתנגד לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתו, לא ייתכן שהמבקש ינמק את מחדל אי התייצבותו במשיב דווקא, משאין זה תפקיד המשיב להיות אחראי לענייניו של המבקש. לטענתו, המבקש אף לא התייצב לישיבת הגישור והוא מבזבז בהתנהלותו את זמנם של הצדדים וזמנו של בית המשפט. עוד הוא טוען כי למבקש אין כל טענת הגנה שכן הוא מבקר בטיעוניו את כתב התביעה בהפנותו אל המשיב טענות בדבר אי הוכחת תביעתו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).