ת"א 34568-01-14 טויטו ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1. בפניי בקשה למינוי מומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורתופדי, לאחר שהתובעת, הייתה מעורבת בשתי תאונות דרכים: האחת מיום 24/2/10 (להלן : "התאונה הראשונה") והשנייה ביום 14/5/10 (להלן: "התאונה השנייה" – ביחד יקראו "התאונות"). בכתב התביעה, חבות הנתבעת 1 מתייחסת לתאונה הראשונה, וחבות הנתבעת 2 מתייחסת לתאונה השנייה.

2. הבקשה המקורית הייתה גם למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, אך ב"כ התובעת צמצם אותה למינוי מומחה אורתופדי בלבד, בדיון אשר התקיים בפניי ביום 24/3/2015.

3. הנתבעת 1, ביקשה בתגובתה בכתב, לדחות הבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, ביחס לתאונה הראשונה. לטענתה, כל שצירפה התובעת בתמיכה לבקשתה למינוי מומחה, הינו סיכום טיפולים פיזיותראפיים שביצעה, לאחר קרות התאונה הראשונה והשנייה, ולפיו מצבה השתפר לאחריהם. המסמך הרפואי היחיד שצירפה, אינו מהווה הוכחת קיומה של "ראשית ראיה" לקיום נזק גוף בנוגע לתאונה הראשונה, והתובעת לא עמדה בנטל להוכחת קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לתאונה הראשונה.

4. הנתבעת 2, טענה בתגובתה בכתב, בין היתר, כי היא כופרת בחבותה לפצות את התובעת על-פי ומכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואשר על-כן, עובר לדיון בשאלת הנזק, ולרבות בשאלת מינוי מומחה, יש לדון בשאלת החבות. בנוסף, התאונה השנייה הנטענית והמוכחשת, הינה תאונת עבודה, ופגיעת התובעת מתאונה זו, הייתה קלה וחולפת, מה גם שהתובעת לא צרפה כל מסמך עדכני לגבי מצבה הרפואי כיום, וכל אשר הציגה הינם מסמכים "דלים", אשר אין בהם דבר המצביע ולו באופן קלוש על קיום נכות, כתוצאה מהתאונה השנייה. כל מגבלותיה וכאביה של התובעת, ככל שאכן קיימים, הינם תולדה של מצב רפואי קודם לתאונה השנייה ו/או לאחריה. התיעוד העדכני ביותר שצורף לכתב התביעה, הינו מחודש אפריל 2011 (לפני למעלה משלוש שנים), ובהיעדר רצף טיפולי מאז ועד היום, כנדרש על-פי הפסיקה, ברי כי דין הבקשה להידחות. לחילופין, מקום בו ימצא בית-המשפט למנות מומחה, הרי שיש להשית את שכרו על התובעת.

5. ביום 24/3/2015 התקיים בפניי דיון במעמד ב"כ הצדדים, כאשר לטענת ב"כ התובעת, סבלה התובעת בעקבות התאונות מכאבי צוואר ומתופעה של סחרחורת. ב"כ התובעת הגיש מסמך מחודש דצמבר 2013 אודות קבלת טיפול כירופרקטי לתובעת.

6. ב"כ הנתבעת 2, הגיש בדיון תעודת חדר המיון מיום 14/5/10, ובהתייחס אליה טען, שלא נמצאו אצל התובעת הגבלות תנועה כלשהן בעמוד השדרה או בגפיים ונשלל חוסר נוירולוגי. צילום שנעשה לה שלל נזק חבלתי גרמי. הוא טען כי בהיעדר כל רצף טיפולי, וכל דוקומנטציה רפואית מקשרת בין מועד התאונה לבין היום שנדונה הבקשה למינוי מומחה, אין כל הצדקה למינוי, בהיעדר ראשית ראיה. ב"כ הנתבעת 2 הפנה את בית-המשפט לחומר רפואי משנת 2003, המראה שהתובעת כבר אז הייתה מעורבת בתאונת דרכים, ובכלל זה כפר בכיסוי הביטוחי לאירוע.

7. לאחר הדיון, הגיש ב"כ הנתבעת שני מסמכים בנוגע לעבר התובעת, וב"כ התובעת הגיב ביחס לטענת העבר הרפואי של התובעת.

דיון והכרעה:

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, ולאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ובכלל זה עיינתי בהודעה ובתגובה שהוגשה לאחר הדיון, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה קלושה להיוותרותה של נכות בתחום האורתופדי. מה גם שלא מצאתי בתיעוד הרפואי המצוי בתיק, תלונות מתמשכות בתחום האורתופדי או רצף טיפולי מספק בתחום זה.