ת"א 34539-07-15 ישראלי ואח' נ' קרן ואח'

בפניי בקשה דחופה ביותר למתן צו מניעה במעמד צד אחד.

המבקשים הגישו בקשתם ביום 16/7/15, בה עותרים בדחיפות לצו מניעה האוסר על המשיבים מלנקוט בכל צעד לפינוי המבקשים מהבית שנמצא בקומת קרקע שברחוב הרצל 83 בנתניה (להלן: "הבית"), וזאת עד לדיון בבקשה במעמד הצדדים.

כמו כן, עותרים המבקשים לעכב כל הליך של פינוי המבקשים וילדיהם מהבית.

המבקשים מפרטים בבקשה כי הם משפחה קשת יום המטופלת על ידי הרווחה ופירטו את מצבם האישי הקשה.

המבקשים מציינים כי נכנסו לבית בהרשאה של אדם בשם אבי מלול, שהציג עצמו כנציג בעל הבית והשכיר להם את הבית בהסכם שכירות שצורף לבקשה. המבקשים ציינו כי שילמו 9,000 ₪ על חשבון דמי השכירות. המבקשים טוענים עוד כי משטרת ישראל ביקשה לפנותם לאור הטענה כי מדובר בפלישה טרייה, אך לבסוף המשטרה הודיעה כי אינה מתערבת. המבקשים טוענים כי המשיב 1 מבקש לפנותם לאחר שנודע לו כי הם אינם יהודים, ועוד.

לאחר שעיינתי בבקשה נתתי החלטתי בו ביום, לפיה אין בסיס למתן צו במעמד צד אחד וקבעתי את הדיון במעמד הצדדים להיום לפניי. עוד ציינתי בהחלטתי הנ"ל כי לא ברור הבסיס לבקשה, כאשר המשיבה 2, משטרת ישראל, הודיעה כי אין בכוונתה לפעול לפינוי המבקשים וכן לא נטען איזו פעולת פינוי ביצע או בכוונתו לבצע המשיב 1.

המשיבים הגישו תגובות. המשיבה 2 הבהירה כי ביקשה לפעול על פי הדין ועל פי סעיף 18 לחוק המקרקעין כי הגיעה למסקנה שמדובר בפלישה טרייה וציינה בסוף תגובתה כי תפעל על פי כל החלטה שיפוטית שתתקבל.

המשיב 1 הגיש תגובתו, בו הוא מתנגד לבקשה ועותר לדחייתה על הסף.

כמו כן, עותר המשיב 1 כי בית המשפט יורה על סילוק יד מיידי של המבקשים ולהורות למשטרת ישראל לפעול בעניין זה.

המשיב 1 מציין כי המבקשים הם פולשים המצויים בבית ללא כל זכות שבדין ועל כן דין בקשתם להידחות.

בדיון שהתקיים בפניי היום שמעתי את טענות הצדדים ולצערי הצעה שהצעתי כדי לסיים את כל ההליך בהסדר, לא התקבלה.