ת"א 34409-03-14

אחר עיון בתחשיבי הנזק מטעם הצדדים מצאתי מקום להציע לסלק התביעה כנגד תשלום סכום של 243,000 ₪, בניכוי תקבולי המל"ל ובצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות על פי הפירוט כדלקמן:

הפסד שכר לעבר (לתקופות אי הכושר)- 30,000 ₪. יצויין, כי לא הומצאו תעודות אי כושר לכל התקופות הנטענות ומתוך תלושי השכר שצורפו ניתן ללמוד, כי בחודש נובמבר 2012 התובע עבד וכן בחודש אוקטובר 2013 התובע עבד. הצדדים יבדקו הנתונים ויתאימו הסכום המוצע לנתונים בפועל.

כאב וסבל- 60,000 ₪.

עזרת זולת, הוצאות, נסיעות וכו'- 10,000 ₪.

אובדן כושר השתכרות (כולל פנסיה)- 170,000 ₪. נלקח בחשבון, כי התובע סיים לימודיו בסמוך לאירוע התאונה, לכן לא ניתן לקחת כבסיס שכר את שכרו עובר לאירוע התאונה ויש לחשב הפיצוי לפי שכר ממוצע במשק. מנגד, אין מדובר בנכות תפקודית מלאה, נוכח העיסוק על פי תחומי הלימוד.

סך הפיצוי- 270,000 ₪.

מתוך סכום זה תבוצע הפחתה של 10% עקב קניית סיכון.

בעניין זה מצאתי מקום לציין, כי על פי חוות הדעת שצורפה על ידי התובע, התובע נחגר בחגורת הבטיחות, אך הסתבר, כי החגירה לא היתה מלאה, כך שהחגורה יכולה היתה להשתחרר והביקורת בנוגע לחגירה אף היא לא היתה מלאה.

הצד השלישי טרם הגיש תחשיבי נזק מטעמו, אך מתוך חוות הדעת שצורפה על ידי התובע, נראה, כי עיקר הליקוי הוא בהשגחה ולא באיכות חגורת הבטיחות. מנגד, ישנה התייחסות לסביבת המגלשה וכן לצורך בגידורה באיזורים המסוכנים (גידור שיכול להפחית מעוצמת הפגיעה), דבר שנראה, כי הוא בתחום אחריות הצד השלישי.

לפיכך, הנתבעת והצד השלישי יבואו ביניהם בדברים על מנת להגיע להסכמות בדבר אופן חלוקת האחריות.

הצדדים יודיעו לבית המשפט בתוך 45 יום האם הגיעו להסכמות אם לאו ובהתאם להודעתם יקבעו סדרי הדין.

ככל שהצדדים מעוניינים בקיום הדיון במועד שנקבע, יודיעו לבית המשפט והדיון יתקיים במועד.

התיק יקבע לתזכורת פנימית של בית המשפט ליום 15.6.15.