ע' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

התביעה ובעלי הדין

1. בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, עקב תאונת דרכים מיום 30.12.12 (להלן: "התאונה").

    

   התובעת, הינה אמו של הנתבע. הלה היה המשתמש ברכב (תוצרת יונדאי שנת ייצור 2005 מ.ר 8177557 (להלן: "הרכב"), בזמן האירוע הנטען. הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, ביטחה, במועד התאונה את השימוש.

    

   טענות התובעת

2. התובעת טוענת כי ביום 30.12.12, בסביבות השעה 15:30, נסעה עם הנתבע ברכבו חזרה לביתה. הנתבע עצר את רכבו בחצר ביתו על מנת להוריד את התובעת לביתה שבסמוך. תוך כדי ירידת התובעת מהמושב האחורי (מאחורי הנהג), התדרדר הרכב קצת לאחור, התובעת מעדה ונפלה, וכתוצאה מכך נחבלה בגופה ובעיקר בכתף שמאל.

    

   ממקום התאונה הובהלה התובעת למוקד "חיאן", ומשם פונתה באמבולנס לביה"ח נהרייה, שם אובחנה כסובלת משבר בצוואר אנטומי ובגבשושית הגדולה של ראש ההומרוס בכתף שמאל. התובעת טופלה בסד גבס ובמשככי כאבים, ולאחר מכן שוחררה עם המלצה לטיפולים פיזיותרפיים דרך קופ"ח, מנוחה למשך 33 ימים, וביקורת חוזרת. בתאריך 6.1.13 חזרה התובעת לביקורת בביה"ח נהרייה, ובשל כאבים שהחמירו. בביה"ח בוצע צילום CT והוחלט על ביצוע ניתוח תחת שיקוף ושחזור עמדה (בסופו של דבר הניתוח לא בוצע). התובעת שוחררה עם המלצות לביקורת במרפאה לרבות מעקב אצל הרופא המטפל בקופ"ח עם חופשת מחלה בת 45 ימים.

    

   הגנת הנתבעת

    

3. הנתבעת הכחישה את עצם האירוע, לרבות הטענה כי בעת התאונה היה הנתבע נהג הרכב, וטוענת כי אם אכן האירוע ארע, הרי שארע בנסיבות אחרות מאלה הנטענות בכתב התביעה. עוד נטען כי האירוע, גם אם יוכח, אינו "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). הנתבעת הכחישה את נזקי התובעת, ועתרה לדחיית התביעה.