ת"א 34179-03-16 סרחאן(המנוח) ואח' נ' כנג'(המנוח) ואח'

בעניין: הגשת תצהיר המוסר

1.המסירה לנתבעים מס' 5 ו- 7 

על פי תצהיר המוסר, המסירה לנתבעים אלה בוצעה לידי בני משפחתם: לנתבע מס' 5 באמצעות אשתו ולנתבעת מס' 7 באמצעות בנה, שהינו הנתבע מס' 3.

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת את הכלל ולפיו "המצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו". המצאה לידי בן משפחה הגר עם הנתבע, על פי תקנה 481 לתקנות, תבוצע כחריג לכלל וזאת "באין אפשרות למצוא את הנמען".

המוסר לא טען בתצהירו כי לא הייתה אפשרות למצוא את הנמענים – הנתבעים מס' 5 ו- 7 ומשכך, אין מדובר במסירה כדין. בנוסף, לא הובהר בתצהיר המוסר האם הנתבע מס' 3 מתגורר עם אמו (הנתבעת מס' 7) באותה הדירה, להבדיל מאותו בניין - שאז אין מדובר בבן משפחה הגר עם הנמען.

על כן וביחס לנתבעים אלה, יש לבצע מסירה כדין ולהגיש את אישורי המסירה בצירוף תצהיר המוסר.

2.המסירה לנתבע מס' 6

המסירה לנתבע זה בוצעה באמצעות הדבקת הכתב על דלת דירתו. המוסר הצהיר כי הוא ביקר "בבניין המשפחה" שלוש פעמים וכי איש לא נכח בבית ועל כן הוא הדביק את המעטפה על הדלת.

תקנה 498 (א) לתקנות מאפשרת לקבל כמסירה כדין הדבקה של הכתב במקום שלפי הידוע גר בו הנמען, אך זאת כאשר "נוכח בית המשפט או הרשם שאי אפשר להמציא כתב בי-דין למענו של נמען בדרך שנקבעה..."

מעיון באישור המסירה עולה, כי המוסר ביקר בביתו של הנתבע מס' 6 ביום 17.3.16, ביום 18.3.16 וביום 19.3.16, דהיינו בשלושה ימים עוקבים.

בנסיבות אלה ועל מנת להיווכח שאכן אי אפשר להמציא את כתב התביעה לנתבע זה בדרך שנקבעה בתקנות, יש לבצע ניסיון נוסף לאיתור הנמען גופו ומסירת כתב התביעה לידיו כדין.

3.בטרם יינתן פסק דין נגד הנתבעים, יהיה על התובעים להגיש את מקור כל המסמכים שהוגשו או יוגשו לבית המשפט וזאת בתיאום עם מזכירות המדור האזרחי. ככל שיבקשו התובעים לקבל לידיהם חזרה את המסמך המקורי, יצרפו הודעה מתאימה והמסמך יושב לידיהם לאחר עיון בית המשפט.