שפיץ ואח' נ' פלונית ואח'

מבוא

1. התובעים שלפני הגישו תביעת פינוי כנגד הנתבעים, בהתאם לפרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

    

2. ביסודה של התביעה טענות להפרת ההסכם על ידי הנתבעים, אשר כנטען לא שילמו בצורה מלאה את כל התשלומים שהתחייבו לשאת בהם בהתאם להסכם השכירות בין הצדדים. הנתבעים טענו מנגד כי התובעים הם אלה שהפרו את ההסכם ומשכך, דין התביעה להידחות.

    

3. בשים לב לטענות הצדדים הועברה התובענה לסדר דין רגיל, הושלמו תצהירים והתיק נקבע לשמיעת הראיות.

    

   בקשת הנתבעים למחיקת התביעה בשל פינוי הנכס

    

4. בתאריך 9.3.2015, כחודש וחצי לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות בתיק, עתרו הנתבעים בבקשה למחיקת התביעה ובין היתר טענו כי מצאו בית חלופי וכי יעזבו את המושכר בסוף חודש מרץ 2015. עוד טענו כי העבירו לתובעים סיכום חשבון מטעמם וכן את דמי השכירות עד לתום התקופה כאמור.

    

5. התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי הנתבעים ממשיכים להפר את ההסכם ובין היתר לא שילמו את כל התשלומים בהתאם להסכם. התובעים טענו כי הם שוקדים על הכנת תביעה נזיקית ומטרת הבקשה להתחמק מדיון הוכחות אשר בסיומו יקבע כי הנתבעים הפרו את הוראות ההסכם בין הצדדים וכן כי מטרתם להתחמק מתשלום הוצאות. עוד טענו התובעים כי גם אם הנתבעים פינו את המושכר התובענה אינה מתייתרת הואיל ויש לדון בהפרת ההסכם בגין כל החודשים בהם החזיקו הנתבעים את המושכר וכן יש לדון בהוצאות המשפטיות שנגרמו לתובעים.