ת"א 34126-02-13 גבאי נ' יוסף ואח'

בפני שתי בקשות להורות על ביטולם של פסקי דין שניתנו בתיק זה – האחד, ביום 23.3.14, כנגד המבקשת 2 (להלן: "המבקשת"), והשני, ביום 28.5.14, כנגד המבקש 1 (להלן: "המבקש").

המבקשת טענה כי כתב התביעה מעולם לא נמסר לה וציינה כי עומדות לזכותה טענות הגנה טובות. המבקש טען, אף הוא, כי כתב התביעה מעולם לא נמסר לידיו וציין, אף הוא, כי לזכותו טענות הגנה טובות.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 19.10.14 ובו נחקרו נציג המבקשת, המבקש בעצמו והשליח מטעם המשיב.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשות להתקבל.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי לביסוס בקשת המשיב למתן פסק דין כנגד המבקשת צורף תצהיר מוסר ובו מצוין כי השליח ביקר בכתובתה של המבקשת פעמיים ביום 26.11.13 ופעם נוספת למחרת, ומשלא מצא איש במקום הניח את כתבי בי הדין בתיבת הדואר. למען הסר ספק מובהר כי בהתאם לפסיקה, המצאה באמצעות הדבקה על הדלת תיעשה לאחר שלושה ביקורים, בימים שאינם עוקבים, ובשעות שונות. עוד עולה, כי לביסוס בקשת המשיב למתן פסק דין כנגד המבקש, צורף תצהיר מוסר ובו מציין השליח כי פגש במבקש אשר סירב לקבל מידיו את כתבי בי הדין.

נוכח המתואר לעיל, יתכן כי המבקשת זכאית לביטול פסק הדין משיקולי צדק, אף שאין הדבר כך ביחס למבקש. כך או אחרת, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי למבקשים טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסקי הדין, בכפוף להפקדת סך 3,000 ₪ לקופת בית המשפט על ידי כל אחד מן המבקשים. ההפקדה תתבצע עד ליום 20.11.14. בכפוף לביצוע ההפקדה, יוכלו המבקשים להגיש כתבי הגנה עד ליום 30.11.14.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.