ת"א 3395-06-14 סאדק נ' הורביץ

מונחת לפניי בקשת התובע לקביעת גובה החיוב הכספי שיושת על הנתבע בגין הוצאותיו של התובע. בקשה זו מוגשת על רקע העובדה שהמומחה מטעם הנתבע לא התייצב לישיבות ההוכחות שנקבעו למועדים 22.11.16 ו- 23.11.16 וכתוצאה מכך נאלצו התובע, וכן המומחה מטעמו, להגיע לישראל מארצות הברית פעם נוספת על מנת להשתתף בדיון נוסף בהליך זה הקבוע ליום 25.12.16.

תמצית העובדות הנוגעות בעניין

1. בישיבה שנערכה ביום 22.11.16 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה:

   "ההוצאות תפסקנה בדיוק לפי הרמה והדרך בה נהגו התובע והמומחה בנסיעתם הנוכחית, כלומר, ישוכנו באותה רמה של בית המלון ויטוסו באותה מחלקה בה טסו לישיבת היום" (ע' 22, ש' 25-23; ההדגשה אינה במקור – ב' א').

2. ביום 24.11.16 המציא התובע אסמכתאות בעניין הוצאותיו, אשר כולן "צופות פני עתיד" – מבלי להמציא אסמכתאות לגבי הוצאותיו בנסיעתו הקודמת. בהתבסס על האסמכתאות השונות אותן המציא לבית המשפט ביקש התובע כי הנתבע יישא בהוצאותיו ובהוצאות המומחה מטעמו בסכום כולל של 21,988$, וזאת בגין – שכר טרחת מומחה ל- 4 ימים, שכר התובע ל- 4 ימים, טיסה (בעלות של 2,116$ לכרטיס), מלון ל- 3 לילות (בעלות של 165$ ללילה), רכב שכור, ביטוח, מזון, סלולרי ו"שונות".

   הנתבע הגיב להודעה זו, והתובע השיב לתגובת הנתבע.

3. בישיבה שנערכה ביום 15.12.16 קבעתי כדלקמן:

   "מאחר שהתובע טרם המציא קבלות על הוצאות הטיסה והשהייה בבית מלון אשר נגרמו לו ולמומחה מטעמו לצורך השתתפותם בדיון הקודם – הנני מורה בזאת לתובע להמציא עד ליום 20.12.16 אסמכתאות לגבי עלויות הטיסות והשהות בבית המלון אשר נגרמו לתובע בביקורו הקודם בישראל יחד עם עו"ד סרגוב לצורך נוכחותם בישיבות בית המשפט שהתקיימו ביום 22.11.16 ו- 23.11.16" (ע' 50, ש' 33-30).

4. ביום 18.12.16 הודיע הנתבע לבית המשפט כי הוא מציע הסדר דיוני לפיו "הנתבע יסתפק בעדותו שלו, מי שירצה לשמוע אותה יעשה זאת על חשבונו בלבד או באמצעות סקייפ או שירות דומה. במסגרת זו הנתבע מוותר על העדת המומחה מטעמו ולכן אין כל צורך בהגעת המומחה מטעם התובע אם היה צורך שכזה מלכתחילה" (סעיף 5 בהודעת מטעם הנתבע).

5. ביום 19.12.16 הגיב התובע להודעת הנתבע וציין כי הוא דוחה את ההסדר הדיוני המוצע, והציע הסדר דיוני חלופי. כן הדגיש התובע בתגובתו כי כרטיסי הטיסה לטיסה שנקבעה ליום 21.12.16 כבר נרכשו, וכי כרטיסים אלה אינם ניתנים לביטול.

6. ביום 19.12.16 הגיש התובע הודעה לבית המשפט, אליה צירף אסמכתאות לעניין הוצאותיו בנסיעתו הקודמת – 906.79$ לטיסה ו- 161.59$ ליום למלון. כן צירף התובע אסמכתא לפיה מחיר כרטיס טיסה ליחיד לטיסה הנוכחית עומד על סך של 2,504.79$. במסגרת הודעתו ביקש התובע מבית המשפט לעיין פעם נוספת בעמדה אותה הביע בדיון שנערך ביום 15.12.16, וטען כי יש להכיר בעלות הנסיעה הנוכחית על אף שהיא גבוהה מעלות הנסיעה הקודמת, שכן לטעמו – סוכם כי רמת הטיסה ורמת המלון יהיו זהות, אך לא סוכם שהעלות של שתי הנסיעות תהיה זהה.