ת"א 33943-06-13 דיין נ' דואיב ואח'

לפניי תובענה לביטול רישומה של משכנתא שנרשמה לטובת הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), על דירה הידועה כגוש 28051 חלקה 32 תת חלקה 1 (להלן: "הדירה"), שבבעלותה של התובעת – אישה כבת 85 במועד הגשת התביעה, בגין הסכם הלוואה שנחתם בין הנתבע לבין התובעת ובנה (להלן: "ההסכם" או "הסכם ההלוואה"). כן עותרת התובעת להורות על ביטול הסכם ההלוואה, השבת סכום כספי ששולם ועוד.

הרקע לתביעה

1. ביום 6.4.11 נחתם הסכם הלוואה בין התובעת ובנה אסי דיין (להלן: "אסי") מצד אחד, לבין הנתבע, מצד שני. הנתבע הוא, נהג מונית ואביו של עומרי, חבר של אסי (להלן: "עומרי"). ההסכם נערך על ידי בא כוחו של הנתבע, עו"ד האני טרודי (להלן: "עו"ד טרודי"), ונחתם על ידי הצדדים לו במעמד התובעת, אסי, אֶחיו, הנתבע ועו"ד טרודי.

    

2. הרקע למתן ההלוואה היה הסתבכותו של אסי בחובות הימורים, עד כדי איומים על חייו.

    

3. בין הנתבע לבין אסי הייתה מערכת יחסים עסקית שכללה ניסיון לעסקים משותפים והלוואות שלווה אסי מהנתבע בעבר. הרישומים של ההלוואות, שנעשו בעל פה, ומעקב אחר ההחזרים נעשה אצל הנתבע בלבד. ההלוואה נושא דיוננו היא הפעם הראשונה שנחתם הסכם הלוואה בכתב בין הנתבע לאסי, מלווה על ידי עו"ד ומובטחת על ידי רישום משכנתא.

    

4. על פי ההסכם, הלווה הנתבע לתובעת ובנה (שניהם יחדיו יכונו להלן "הלווים") סך של 583,000 ₪, סכום אשר אמור היה להיות מועבר באמצעות המחאה בנקאית לטובת הלווים (סעיפים 5-4 להסכם ההלוואה, נספח א' לכתב התביעה). עוד על פי ההסכם, התחייבו הלווים להחזיר את ההלוואה בתשלומים חודשיים, אשר יעודכנו מידי רבעון, כאשר התשלום הראשון על סך של 7,900 ₪ חל ביום 15.4.11. ריבית הפיגורים שנקבעה בהסכם ההלוואה היא בהתאם לסעיף 2א(ב) לצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המקסימאלי), תש"ל-1970.

    

5. אֶחיו של אסי, שלמה דיין (להלן: "שלמה") ואליעזר דיין (להלן: "אליעזר") חתמו על שטר ערבות כערבים להלוואה.