ת"א 33936-07-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' מורדוך ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.01.2014, בין כלי רכב, מ"ר 22-234-76 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 91-901-50 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו נהג רכב התובעת עד ראייה מטעם התובעת שהבחין בנסיבות התאונה ובוחן התנועה מטעמה.

יש לציין כי נהג רכב הנתבעים, הוא הנתבע 1, לא התייצב לדיונים למרות שזומן אליהם כדין, וב"כ הנתבעים בדיון מיום 06.09.2015 וויתר על העדתו.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהאחריות לקרות התאונה תחול על נהג רכב הנתבעים, כאשר לנהג רכב התובעת רשלנות תורמת בשיעור 40%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.כל אחד מהצדדים טוען כי נהג הרכב האחר נכנס לצומת במופע אור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו.

התובעת הגישה חוות דעת של בוחן תנועה בה מצא בוחן התנועה, על יסוד תכנית הרמזורים בצומת ועל יסוד גרסתו של עד הראייה שהיה בעת התאונה בסמיכות לצומת, כי נהג רכב הנתבעים נכנס לצומת במופע אור אדום בכיוון נסיעתו, בעוד שנהג רכב התובעת נכנס לצומת בחסות אור ירוק.