ת"א 33910-12-16

לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבעת ביום 13.2.2017 בהיעדר הגנה. על פי הנטען, כתב התביעה הועבר למבטחת של הנתבעת אשר בשל תקלה טכנית לא טופל במועד. עוד נטען, כי קרות התאונה ונסיבותיה מוכחשות וכי מדובר בפגיעה קלה בגינה לא נזקק התובע לטיפולים רפואיים וכי אין קשר בין הטיפולים הרפואיים הנטענים על ידי התובע לבין התאונה. כן נטען כי התובע לא צירף לתביעתו חוות דעת רפואית. לא פעל להקטנת נזקו ולא קיזז מסכום התביעה גמלאות להן הוא זכאי מהמוסד לביטוח לאומי.

התובע התנגד לבקשה וטען כי כתב התביעה הומצא לנתבעת כדין וטענתה כי כתב התביעה הועבר למבטחת לא נתמכה בכל ראיה. טענות ההגנה שבפי הנתבעת הו כלליות, לאקוניות ולא מפורטות.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים מחליטה כדלקמן:

פסק הדין ניתן כדין ואין מחלוקת שאין לבטלו מחמת הצדק עקב פגם בהליך. לכן, יש לבחון ביטול פסק הדין במסגרת שיקול דעת בית המשפט. במקרה כזה על בית המשפט לבחון את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין, ואת הנימוק למחדל הדיוני, אם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר. לעניין המחדל, יתן בית המשפט משקל לכלל, לפיו ראוי לאפשר לבעל דין לממש את זכות הגישה לערכאות ולקבל את יומו בבית המשפט כאשר הנזק שנגרם לבעל הדין האחר עקב מחדל דיוני, ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל על, פורסם בנבו).

במקרה זה נראה כי מחדלה של הנתבעת נבע לכל היותר מרשלנות עת העבירה את הטיפול בכתב התביעה למבטחת (ראה תצהירה דל עובדת חברת הכשרה חברה לביטוח בע"מ) ולא עקבה אחר הטיפול בו ולא מתוך זלזול מכוון בהליך המשפטי.

התובע לא צרף לתביעתו חוות דעת רפואית ומהמסמכים הרפואיים שצירף לבקשתו לא ניתן ללמוד על המגבלה התפקודית ממנה סובל ושיעור הנזק שנגרם לו.

לאור האמור, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 13.2.2017.

כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום מהיום.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע בגין אי הגשת כתב ההגנה במועד בסך של 1500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.