ת"א 33861-10-12 רביבו ואח' נ' מיינר ואח'

לפני תביעת פיצויים ע"ס 578,800 ₪ שעילתה אי-גילוי מצד הנתבעים בדבר פגמים בבית שנמכר לתובעים.

רקע:

1.ביום 12.5.10 התקשרו התובעים, בני-זוג, והנתבעת 1 (להלן – הנתבעת), בהסכם לרכישת בית המצוי ברח' הנביאים 17א' בטבריה (להלן – הבית). הנתבע 2 - בנה של הנתבעת (להלן – הנתבע), ניהל בשמה ועבורה את המו"מ עם התובעים. התמורה הכספית לפי ההסכם עמדה על סך 600,000 ₪.

2.הבית הוא מבנה צמוד קרקע המהווה חלק מבית דו-משפחתי.

3.לפי העולה מהראיות, הבית כפי שנמכר, נבנה בשלושה שלבים. הבית המקורי נרכש על-ידי הנתבעת ובעלה המנוח בשנת 1954, בגודל של 35 מ"ר. בשנת 1962 הוסף לו חדר בחלקו הצפוני בגודל של 37 מ"ר ומרפסת בגודל 10 מ"ר, אשר נבנו על עמודים בשל המדרון המצוי במקום. בשנת 1971 בוצעה הרחבה נוספת במסגרתה הוסף חדר נוסף בצדו המערבי של הבית וכן נסגרה המרפסת המזרחית.

4.המחלוקת העומדת במוקד התביעה דנן נוגעת לחלק הצפוני של הבית, אשר הוקם כאמור בשנת 1962. להלן נכנה אותו – החלק הצפוני.

5.לאחר החתימה על ההסכם, טענו התובעים בפני הנתבע כי התברר להם בדיעבד שבין החלק הצפוני של הבית לבין חלקו הדרומי, קיים רווח של מספר סנטימטרים וכי המבנה שקוע, מסוכן לשימוש ומחייב הריסה. לטענתם, מידע זה לא גולה להם בטרם עריכת העסקה.

6.התובעים לא ביטלו את ההסכם, אולם דרשו מהנתבעים פיצויים בגין הנזק שנגרם להם עקב אי-הגילוי האמור.

7.לאחר שהנתבע סירב לכך, הגישו הם את התביעה שבפני.

המחלוקת – תמצית טענות הצדדים:

טענות התובעים:

8.כאמור לעיל, התובעים טוענים כי לאחר חתימת ההסכם, התגלה להם כי בנכס קיים פגם ממשי, בדמות רווח שנפער בין שני חלקיו – הצפוני והדרומי. לכתב תביעתם צירפו הם חוות-דעת של מהנדס מטעמם, לפיה החלק הצפוני של הבית שקוע, בלתי יציב ומסוכן ויש להרסו ולהקימו מחדש.

9.לטענת התובעים, בעת המו"מ לרכישת הבית לא גילו להם הנתבעים מידע זה. מדובר בפגם שלא היה נראה לעין, שכן הרווח בין שני חלקי המבנה היה מכוסה באמצעות ספוג שעליו חיפוי עץ ואף הוסתר באמצעות ארון. עובר לרכישה הם ביקרו בבית בעת שהתגוררו בו שוכרים והפגם הקיים בו היה כאמור מוסתר. אף אותה משפחה שהתגוררה בשכירות במקום לא היתה מודעת לפגם האמור. בעת הרכישה היתה כוונתם לבצע בנכס שיפוצים קלים בלבד - החלפת מטבח, ריצוף, קרמיקה במקלחות ובשירותים וצביעה. רק במהלך ביצוע השיפוצים הנ"ל הסתבר להם לאשורו מצב החלק הצפוני של הבית שאיננו ראוי למגורים.

10.התובעים טוענים כי מסרו לנתבע אודות המידע הנ"ל, וכי האחרון הבטיח לבדוק את העניין באמצעות מהנדס מטעמו ולהשתתף בתשלום העלויות הנדרשות לתיקון. בהמשך הוצגה בפניהם עמדת המהנדס מטעם הנתבע לפיה ניתן לבצע "הרמה" של החלק הצפוני בעלות של כ- 50,000 ₪, פתרון שלא היה על דעתם ומכל מקרה לא הושגה הסכמת הנתבעים לשאת בעלותו.

11.לכתב התביעה צירפו התובעים חוו"ד מהנדס מטעמם וכן חוו"ד שמאי, השמאי איאד זועבי, אשר עמד את העלויות הכרוכות בהריסה והקמה של החלק הצפוני. אלה מסתכמות, לפי חווה"ד, בסך 360,000 ₪. בנוסף ציין שמאי התובעים בחוות-דעתו כי ערך הבית במצבו הידוע, עומד על סך 390,000 ₪ (נזכיר כי התמורה החוזית עמדה על 600,000 ₪). לצד זאת הוסיפו התובעים דרישה לפיצויים בגין דמי שכירות של בית חלופי לתקופת התיקון (בסך 26,400 ₪), "שכר שמירה" בגין שמירה על חומרים במהלך הבניה (בסך 92,400 ₪), פיצויים מוסכמים לפי ההסכם בסך 60,000 ₪ ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ₪. סכום התביעה הכולל הועמד על-ידי התובעים על סך של 578,000 ₪.