בנק אוצר החייל נ' חליחל

לפני בקשת הנתבע, בנק אוצר החייל בע"מ, לסילוק על הסף של תביעה כספית נזיקית שהגישה נגדו התובעת, בטענה למעשה בית דין.

במרכז התביעה, טענות התובעת נגד התנהלות הבנק בביטול מסגרת אשראי עסקית, לכאורה שלא כדין, בחוסר תום לב ותוך גרימת נזקים כספיים נטענים בסך של 200,000 ₪.

תמצית טענות הבנק בבקשה

1. לטענת הבנק, ביום 29/1/18 ניתן נגד התובעת פסק דין חלוט בתביעה שהוגשה על ידו נגדה בבית משפט השלום בכפר-סבא בגדרי ת"א 1228-07-17 בנק אוצר החייל בע"מ סניף ראש פינה נ' חלייחל לילה מוחמד מרעי (להלן: "פסק הדין" ו"ההליך האחר" לפי העניין). בפסק הדין חויבה התובעת לשלם את מלוא חובה לבנק, לאחר שבחרה למחוק את בקשתה למתן רשות להגן.

    

2. לטענת הבנק, עיון בכתב התביעה, מושא תיק זה, ובבקשת הרשות להגן אשר הגישה התובעת בהליך האחר, מעלה כי מדובר במסכת טענות זהה לחלוטין, אשר היא בבחינת "העתק הדבק".

    

3. נטען, כי עיקר תביעת התובעת בתיק הנדון נסמכת על הטענה כי הבנק ביטל שלא כדין מסגרת אשראי בחשבונה בסך של 70,000 ₪, ביטול שנעשה לטענתה בחוסר תום לב וגזענות, וכי בכך נגרמו לה, לכאורה, נזקים כלכליים ועוגמת נפש. לטענת הבנק, אותן טענות נטענו בבקשת הרשות להגן שהוגשה על ידי התובעת בהליך האחר. שם, תבע הבנק תבע את התובעת בגין אותו חשבון ודרש תשלום חוב שנוצר בשל העמדת החוב לפירעון מיידי, שתוצאתו ביטול מסגרת האשראי. מכאן שמדובר באותו עניין מבחינה משפטית ועובדתית.

    

4. נטען, כי מקום בו ניתן פסק דין חלוט, מבלי שנשמרו טענות התובעת, לאחר שניתנה לתובעת הזדמנות להעלות טענותיה ולבררן בבית המשפט, ושעה שהיא בחרה למשוך את בקשתה למתן רשות להגן מיוזמתה מבלי לבררן - יש בכך מעשה בית דין מובהק. נטען, כי דיון והכרעה נוספת בטענות זהות של התובעת במסגרת ההליך כאן, יפגע בעקרון סופיות הדיון.