ת"א 33742-06-15 שלס ואח' נ' ורה פלדמן ז"ל ואח'

בעניין: "בקשה למחיקת התביעה" (בקשה מס' 5)

ראשית אעיר כי הבקשה נותבה תחילה למותב אחר והובאה לעיוני רק עתה. עתה לעצם העניין.

לבעל דין אין זכות קנויה לבקש מחיקת התביעה, ופורמלית מדובר בבקשה להפסקת תובענה.

עיינתי בתגובת הנתבעים. אין מקום לקבל את בקשתם להורות על דחיית התביעה, אשר לא התבררה לגופה ,דחיה אשר תיצור מעשה בית דין. היה מקום לשקול בקשה מצדם להימנע מהפסקת התביעה, אילו היו נוקטים בגישה מעין זו. אך הנתבעים נוקטים בגישה מעשית, אינם עומדים על המשך בירור התביעה, ואף מכירים בכך שהסיכוי כי בית המשפט יקבל את בקשתם בדבר דחיית התביעה אינם גבוהים, ולכן מבקשים לחילופין חיוב בהוצאות כתנאי לחידוש ההליכים. דין בקשתם זו להתקבל.

בשונה מן האמור בבקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות, בעת הגשתה כבר הוגש כתב הגנה, ערוך כדבעי. לכן, הלכה למעשה כבר נגרמו לנתבעים הוצאות של ממש. אין להתעלם בהקשר זה גם מן העובדה כי הנתבעים, בעלי דרכון צ'כי, אינם מתגוררים בישראל. מיד עם היוודע להם על דבר הגשת התביעה, נטלו ייצוג ופעלו להגשת הגנה (ואף תוך שהם חוסכים לתובעים את הפרוצדורה של המצאה מחוץ לתחום). על כן, ברי כי ככל שתוגש תביעה נוספת, ייגרמו לנתבעים הוצאות נוספות בגין כפל ההליכים. יש מקום, אפוא, לעשות שימוש בסמכותו של בית המשפט בתקנה 154(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להתנות הפסקת התובענה בתנאים, וברוח תקנה 155 לתקנות הנ"ל, להורות כבר עתה כי תנאי לדיון בכל תובענה נוספת שתוגש, יהא תשלום סכום ההוצאות. לפנים משורת הדין, ונוכח החסכון בזמן וטרחה עקב הפסקת התובענה בשלב מקדמי, ייפסקו הוצאות מותנות, ולא לתשלום מיידי.

סיכומו של דבר –

1. אני מורה, אפוא, על הפסקת התובענה, כבקשת התובעים.

2. אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,080 ₪, תוך 30 יום ממועד בו תוגש על ידם (או ע"י חליפיהם או כל מי שיבוא תחתם או בנעליהם) תובענה חדשה בשל אותה עילה של התובענה הנוכחית או בשל עילה דומה לה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. תשלום סכום זה במלואו יהווה תנאי לדיון בתובענה חדשה כאמור.

המזכירות מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.