- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 33692-09-14 אזולאי נ' זראי
|
ת"א בית משפט השלום אשדוד |
33692-09-14
28.7.2016 |
|
בפני השופט: גיל דניאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: עו"ד משה אזולאי |
נתבעת: רות זראי |
| החלטה | |
|
בהתאם לתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו בכל שלב בדיון, לאחר שניתנה לבעלי הדין ההזדמנות להעלות טענותיהם.
בדיון שנערך הבאתי בפני הצדדים את האפשרות למנות כבר בשלב זה מומחה מטעם בית המשפט, לבחינת המחלוקות הקיימות בין הצדדים ביחס לשירותים המקצועיים שניתנו על ידי התובע, אשר נוגעים לתחום הספציפי בו מדובר ולשכר המגיע לתובע בגין שירותיו.
לאחר ששקלתי את עמדת הצדדים ובחנתי את המחלוקות הקיימות בין הצדדים בהליך זה, הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שהינו עו"ד בעל ניסיון בתחום הרלבנטי, תחום דיני המשפחה לרבות התדיינות בסכסוכים בין בני זוג, אשר בנוסף הינו גם בעל ניסיון בפעילות בתחום הרלבנטי במוסדות לשכת עורכי הדין.
מומחה בעל ניסיון כאמור יכול לחוות דעתו המקצועית אודות הנהוג והמקובל במתן שירותים של פרקליט ללקוח בתחום דיני המשפחה ובכלל זאת גם לבחינת גובה השכר הראוי המגיע לתובע בגין עבודתו. בהקשר זה יצוין, כי אין במינוי המומחה ובבקשה למתן חוות דעתו אשר תתייחס גם להיבט השכר הראוי, כדי להביע דעה בדבר זכותו של התובע לקבלת שכר ראוי דווקא (התובע דורש לפסוק לו שכר לפי האמור בחוזה שכר הטרחה). כך גם יש לציין כי גובה השכר הראוי יכול לשמש כאמת מידה המסייעת לבית המשפט לבחינת טענות הצדדים במחלוקת ביניהם.
על המומחה יהיה לחוות דעתו בכלל המחלוקות הקיימות בין הצדדים ביחס לשירותים המקצועיים שניתנו על ידי התובע, ובכלל זאת לשכר המגיע לתובע בגין שירותיו בעניין על רקע נסיבות המקרה, לרבות הסכם שכר הטרחה, הפעולות שבוצעו על ידי התובע במסגרת ייצוגה של הנתבעת והשלב אליו הגיע הטיפול.
בהקשר זה קבעה הפסיקה (ע"א 136/92 ביניש עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מד(5) 114, בעמ' 125):
"קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו"
ובהמשך (עמ' 126) נקבע כי:
"עקב הרב גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מיגזר מקצועי."
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
