ש' ואח' נ' מזרחי ואח'

מבוא 

1. תביעה כספית בסכום של 77,360 ₪.

2. התובעת, ילידת 1932, ניצולת שואה המרותקת לכיסא גלגלים, מסתייעת בעזרה של עובדת סיעודית במשך 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. צד ג/2 הוא בנה של התובעת (להלן- "הבן").

3. נתבעת 1 (להלן- "הנתבעת") עבדה ב-6 השנים האחרונות (למעט בשנת 2010) כמטפלת סיעודית מחליפה למטפלת הקבועה של התובעת, בתדירות של יום בשבוע, מידי יום ראשון בשבוע. נתבע 2 הוא בנק (להלן -"הבנק"), ששני חשבונות הבנק של התובעת מנוהלים בשניים מסניפיו. הבן הוא אחד מבעלי החשבון באחד מחשבונות הבנק, ולטענתו זכויותיו בחשבון הן לצורך ביצוע פעולות טכניות בלבד.

4. על פי המתואר בכתב התביעה, גנבה הנתבעת פנקסי שיקים מהתובעת, זייפה את חתימתה ופרטה את השיקים אצל חלפן כספים בתחנה המרכזית. בעקבות טענתה של הנתבעת לכך ששיק לא כובד, התעורר חשדם של הבן והמטפלת הקבועה. הבן פנה לבנק לשם ביטול השקים, אף הגיש תלונה במשטרה. בתום החקירה הוגש נגד הנתבעת כתב אישום, היא הורשעה ודינה נגזר.

5. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, וביום 14.8.14 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 8.10.15 נפתח נגד הנתבעת תיק הוצאה לפועל. לאחר פתיחת התיק נתקלה התובעת בקשיים להמצאת ההזהרה לתובעת, וככל הנראה הנתבעת טרם אותרה. חוקר ששכרה מצא כי אין לנתבעת נכסים שניתן להיפרע מהם.

6. אקדים ואציין כי לאחר שמיעת ראיות הצדדים וטענותיהם מצאת ישיש לדחות את התביעה נגד הבנק.

   תמצית טענות הצדדים

7. טענת התובעת, בקצירת האומר, היא כי הבנק כשל בקיום חובותיו כלפי התובעת, וכישלונו הוא שאפשר לנתבעת ליהנות מפירות מעשיה. מטעם זה ראוי כי הבנק יישא בהפסד שנגרם לה. התובעת הוסיפה וטענה כי היה בידי הבנק לזהות את זיוף החתימה על גבי השקים, וכי הוא הפר את החובה המוטלת עליו בכך שכיבד את השקים.

8. התובעת הגישה חוות דעת של גרפולוג, ולטענתה יש לקבוע שבהתאם לחוות הדעת זויפו 62 שקים בידי הנתבעת. כן צירפה את כתב האישום ואת הכרעת הדין שניתנו בעניינה של הנתבעת. המסמכים מההליך הפלילי הוגשו בשלב מאוחר, והבנק התנגד להגשתם, בטענה שהם לא גולו בגילוי המסמכים.