פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

1. לפניי בקשת התובע לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן-"חוק' הפיצויים") להבאת ראיות לסתור את קביעתו של המוסד לביטוח לאומי בעניין הנכות בתחום האורטופדי שנגרמה לו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 21.6.15.

2. התובע יליד 1985 נפגע בתאונת דרכים ביום 21.6.15. התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ועל כן עמד התובע בפני ועדה רפואית של המל"ל, כאשר הוועדות הרפואיות מדרג ראשון מיום 12.11.15 ו-17.12.15 וועדת הערר מיום 16.3.16 קבעו כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בתחום האורטופדי כתוצאה מן התאונה.

3. התובע בבקשתו טוען כי נפלו בעניינו פגמים מהותיים בקביעת המוסד לביטוח לאומי, כי לא נערכו לו בדיקות כראוי, כי לא עמד בפני הוועדה מלוא החומר הרפואי, כי לא היו בפניה צילומי רנטגן של הבוהן, וכי מומחה הועדה לעררים אינו מומחה כף רגל.

התובע מבקש לאפשר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום האורטופדי ולמנות לו מומחה מטעם בית המשפט אשר יקבע את נכותו האורטופדית ויבחן את הקשר הסיבתי לתאונה.

4. הנתבעת בתגובתה טוענת שהבקשה לא נסמכת על פגם שנפל בעבודת הוועדה או על קיומו של אחד מהתנאים המתירים הבאת ראיות לסתור, כי בוצעו לתובע בדיקות כראוי, כי הועדות התייחסו לכל הממצאים והמסמכים וכי לא נתקיים בעניינו ולו אחד מאותם טעמים מיוחדים ויוצאי דופן להבאת ראיות לסתור.

דיון

5. סעיף 6ב לחוק הפיצויים מורה כדלקמן:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

מהפסיקה הענפה נראה כי היתר להבאת ראיות לסתור נכות שנקבעה על-פי דין, יינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, והפסיקה עמדה בקווים כללים על שני סוגי טעמים לכך:

"(א) טעמים משפטיים, כגון: אם נראה לבית המשפט, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי);

(ב) טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע, או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הנוספת". ( רע"א 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד לט(4) 503, בעמ' 505).