ת"א 33373-04-14 פ.כ. נ' לביטוחי רכב (הפול)

לפני בקשה מטעם התובע להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) מיום 20.11.13.

התובע נפגע ביום 15.6.12 בתאונת דרכים, שעה שנהג בקטנוע בדרכו חזרה לביתו ממקום עבודתו.

ביום 16.8.12 הכיר המל"ל באירוע כתאונת עבודה. לתובע נקבעו נכויות אורתופדיות זמניות. ביום 20.11.13 קבעה ועדה רפואית של המל"ל (להלן: הוועדה הרפואית) כי נכותו האורתופדית הצמיתה של התובע היא בשיעור 10%. אין חולק כי קביעה זו מחייבת את הצדדים, מכוח הוראת סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). עוד נרשם בפרוטוקול הוועדה – בפרק "תולדות המקרה והתלונות מפי התובע" – כי התובע "מטופל במשך 1/2 שנה במרכז לפסיכוטראומה". כן נרשם כי הוועדה "מבקשת ועדה פסיכיאטרית". בסופו של יום נקבע בפרק "סיכום ומסקנות" כי "אין מקום לדיון פסיכיאטרי בהיעדר כל מסמך רלבנטי".

התובע צירף לכתב תביעתו בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. הבקשה נסמכה על טופס סיכום טיפול מיום 4.7.13 ממכון "מטיב – מרכז טיפול בטראומה ובמשבר" (להלן: מכון "מטיב") וכן על יומן הטיפולים, המתעד את הפגישות שנערכו במסגרת זו החל מיום 30.10.12 ועד ליום 19.5.13.

הנתבעת התנגדה למינוי המומחה המבוקש וטענה כי דין הבקשה להידחות על הסף. הודגש כי הוועדה הרפואית קבעה שאין מקום לדיון פסיכיאטרי בהעדר כל מסמך רלבנטי, ומכאן שהוועדה לא מצאה לנכון לקבוע נכות נפשית. לפיכך, טענה הנתבעת, מדובר בקביעה על פי דין כמשמעה בסעיף 6ב לחוק הפיצויים. התובע אינו רשאי לעתור למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, אלא יכול הוא לבקש רשות להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל או לפנות ישירות למל"ל.

לאור האמור, הגיש התובע בקשה נוספת – הבקשה שלפני – להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. בבקשה נטען כי בקביעתה של הוועדה הרפואית, לפיה אין התובע סובל מנכות פסיכיאטרית, נפל פגם קריטי. הודגש כי הוועדה היתה מודעת לקיומו של חומר בתחום הפסיכיאטרי, אך לא עיינה בחומר זה ואף לא הפנתה את התובע בפועל לוועדה פסיכיאטרית מטעמה, אלא סמכה ידה על קביעה של אורתופד.