ת"א 3330-04-14 אבו ראס נ' אבו ראס ואח'

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 9.6.14 (להלן: "פסק הדין") בהעדר הגנה מצד המבקשת ושני הנתבעים הנוספים, גיסה מוהנד וחמה חוסיין. המשיב מתנגד לבקשה.

2.המדובר בתביעה חוזית, כספית, נזיקית, לפירעון הלוואה שנטל חוסיין מהמשיב כנטען ע"ס 100,000 ש"ח בשנת 2009, וחתם איתו הסכם להחזרת ההלוואה. התובע טוען כי הנתבעים וביניהם המבקשת מסרו לו שיקים מחשבונם המשותף של המבקשת וגיסה מוהנד. השיקים לא כובדו. המשיב טוען בתביעתו כי הוא עותר לפירעון ההלוואה שניטלה כאמור ממנו ע"י חוסיין.

3.משלא הוגשו כתבי הגנה, ניתן פסק דין כאמור. כלל הנראה, פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת הוצל"פ. הבקשה הנדונה הוגשה מטעם המבקשת בלבד לביטול פסק הדין נגדה, והיא הוגשה ביום 18.3.15.

4.המבקשת טוענת כי לא בוצעה לה מסירה כדין של כתב התביעה, וכי מי שקבל את כתב התביעה היה גיסה מוהנד, ולא העביר לה אותו. לגופו של עניין, היא טוענת לכישלון תמורה מלא, היות והשיקים לטענתה נמסרו למשיב על מנת שיוכל להגדיל בגינם את מסגרת האשראי שלו בבנק, ולא היה אמור כלל להפקיד את השיקים לפירעון, אלא להחזירם אליהם. לבקשתה צירפה המבקשת את תצהירה, תצהיר חוסיין ותצהיר מוהנד.

המשיב טוען כי החתימה על אישור המסירה של המבקשת היא חתימתה, וכי בכל מקרה, גם אם מוהנד הוא החתום על אישור המסירה הרי הוא בן משפחה המתגורר עם המבקשת באותו בית וגילו מעל 18 שנים. באשר לטענות ההגנה לגופן, טוען המשיב כי לא הועלתה ע"י המבקשת טענת הגנה אמתית המצדיקה את ביטול פסק הדין.

5.הלכה פסוקה היא כי בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, עליו לשקול שני שיקולים: הראשון – סיבת המחדל, והשני –סיכויי הזכייה בהליך למקרה שיבוטל פסק הדין. עוד נקבע כי יש לייחס לשיקול השני את המשקל המכריע, במטרה לתת לכל בעל דין את יומו, ולהגיע לחקר האמת.

6.באשר למסירה, ומעיון באישורי המסירה שצורפו לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה עולה כי אישור המסירה המופנה למבקשת חתום לכאורה על ידה, ולא ע"י מוהנד, וליד חתימת המקבל אף צוין מספר תעודת הזהות של המבקשת. יתרה מכך, החתימה המופיעה על אותו אישור מסירה, שונה מהחתימה של מוהנד על אישור המסירה המיועד לו. בנסיבות אלו, לכאורה, בוצעה מסירה כדין למבקשת של כתב התביעה.

7.באשר לסיכויי ההגנה, ולאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה, ובתגובה לה, שוכנעתי כי יש בפיה של המבקשת טענות הגנה כבדות משקל שיש לבררן לעומק במסגרת הדיון בתביעה לגופה.

8.תחילה יצוין כי הסכם ההלוואה נחתם בין המשיב לנתבע מס' 1 חוסיין בשנת 2009, בעוד שהשיקים נמסרו בשנת 2008, ותאריכי פירעונם כולם בשנת 2008, כך שלא ברור בכלל מה הקשר בין אותם שיקים לבין הסכם ההלוואה דלעיל, ועל פני הדברים ספק לכאורה אם השיקים שנמסרו למשיב בשנת 2008 נמסרו להבטחת פירעון ההלוואה שניתנה בכלל שבנת 2009, וספק אם יש קשר בינם לבין ההלוואה. יתרה מכך, צוין מפורשות בהסכם ההלוואה כי הבטוחה היחידה שניתנה למשיב לצורך פירעון ההלוואה הוא משכון חלקת אדמה שבבעלות חוסיין לטובת המשיב, ורישום הערת אזהרה עליה.