ת"א 3314-06-16 אסולין ואח' נ' גרייב(המנוח) ואח'

נתבעות 1-מנורה ו-4 בילד אפ

לפני שתי בקשות לסילוק על הסף, האחת הוגשה ע"י הנתבעת 1-מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ והשנייה ע"י הנתבעת 4 חברת בילד אפ בע"מ.

שתי הבקשות דומות למדי במהותן ועוסקות גם בשאלת הסמכות העניינית כאשר המבקשות, האחת קרן פנסיה וגמל והשנייה מעבידתו של התובע, טוענות כי הסמכות לדון בתביעה כנגדן מסורה לבית הדין האזורי לעבודה כאשר הנתבעת 4 טוענת כי בנוסף כתב התביעה איננו מגלה עילה כנגדה.

מנורה הפנתה לפסיקה ולהוראות סעיף 24(א)3(3) לחוק בתי הדין לעבודה ולסמכות הרחבה שניתנה לבתי הדין לעבודה לדון במערכת הזכויות והחובות שבין קרן פנסיה לעמיתיה (בשונה ממערכת היחסים החוזית בין חברת ביטוח למבוטחיה).

ביום 5.10.16 הוריתי לב"כ התובע להגיב לבקשה עד ליום 16.10.16, תגובה לא הוגשה עד ליום מתן פסק דין זה ונראה כי לא צריך להיות חולק שהסמכות אכן נתונה לבית הדין לעבודה מכל הטעמים שפורטו בבקשת הנתבעת 1.

המעבידה חברת בילד אפ בע"מ טענה כי התביעה כנגדה נוגעת לאי ביצוע הפקדות לקרן הפנסיה כאשר הטענה האמיתית במהותה היא להפרת חובות מדיני העבודה וחובות מדיני החוזים ומפנה לכך שכל הסעדים הנתבעים הם למעשה אכיפת הסכם שבין מעסיק לעובדו ותוצאותיו ואם נתבע "נזק", מדובר בנזק חוזי ולא נזיקי ואם נטען ל"רשלנות" הדבר נועד לצורך הכשרת התביעה ברם מהפן המהותי אין לדבר בסיס.

מעבר לכך טוענת הנתבעת 4 כי היא איננה סוכנת ביטוח, את חובתה מילאה כאשר הפנתה את התובע לסוכן ביטוח מוסמך העוסק בביטוח פנסיוני ומי שבחר בפוליסות ובתנאיהם הוא התובע עצמו ללא שהנתבעת התערבה, סיכלה או שינתה דבר מה.

משכך, גם אם יוכח כתב התביעה, כנגדה אין למעשה שום סעד שיכול להינתן.

בתשובתו לבקשה לסילוק על הסף טען התובע (ולראשונה באופן מפורט) כי הנתבעת 4 לא העבירה כספים לשתי הפוליסות שערך והעבירה כספים באופן סלקטיבי כשלנתבעת 1 לא בוצעו העברות כנדרש.

הנתבעת 4 הגישה תשובה לתגובה ומפנה לסתירה העולה מתשובת התובע בה נטען שהכספים לא הועברו על ידה למבטחים החדשה-הנתבעת 1 כאשר בסעיף 20 לתביעה נטען שההפקדות אכן בוצעו לאותה קרן פנסיה נשוא התביעה (סך 917 ₪ לחודש).