ת"א 33080-05-16 עלי אדם נ' שר הפנים ואח'

לפני בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה או לחילופין לדחות את מועד תשלומה.

טענות הצדדים

1. המבקש הינו נתין סודאני אשר לטענתו נעצר והושם במשמורת, שם נותר למשך שנתיים, עקב שרשרת טעויות ומחדלים של המשיבה או מי מטעמה.

2. לטענת המבקש, בעתירה מנהלית שהגיש נקבע במפורש כי כליאתו הייתה עקב טעותה ורשלנותה של המשיבה ( עת"מ 7173-01-11). נוכח העובדה שהמשיבה, אשר הייתה צד לעתירה, לא ערערה על פסק הדין, שניתן כבר ביום 15.3.11, הרי שמדובר בפסק דין חלוט, ודי בו כדי לבסס את טענות המבקש בדבר כליאת שווא ורשלנות חמורה מצד המשיבה, כפי שבאות לידי ביטוי בתביעה דנן. במסגרת העתירה הסכימה המשיבה לשחררו ממשמורת, ובכך יש כדי לחזק את הקביעה כי התרשלה. לפיכך, טוען המבקש כי סיכויי תביעתו להתקבל גבוהים.

3. בהתבסס על פסיקה במקרים דומים, העמיד המבקש את הפיצוי הנדרש במסגרת תביעתו על סך של 5,000 ₪ לכל יום כליאה (763 ימי כליאה), וכן עתר לפיצוי בגין כאב וסבל, ובסך הכל תבע הסך של 4,140,000 ₪.

4. המבקש טען כי הוא שוהה בישראל תחת הגנה קיבוצית החלה על נתיני סודאן, ונוכח הידוע על המצב הסוציואקונומי של אוכלוסייה זו, ובהתחשב בהוצאות המחייה המשולמות כולן משכר עבודתו, לא ניתן לומר כי מצבו הכלכלי שפיר דיו באופן שיאפשר את תשלום האגרה.

5. במסגרת בקשתו טען המבקש, כי הוא עובד במפעל ברזל ומשתכר בסך של כ-7,000 ₪ לחודש, אין לו חשבון בנק והוא פורע את המשכורת למזומן. המבקש מתגורר בדירה שכורה בתל אביב עם מספר שותפים ומשלם שכירות חודשית בסך של כ-2,000 ₪. הוצאות המחיה שלו מסתכמות בכמה אלפי שקלים לחודש, כך שבהתחשב בשכרו החודשי, הוא חי מן היד לפה, ואין ספק כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

6. לתמיכה בבקשתו צירף המבקש תצהיר, תלושי 106, תלושי שכר והסכם שכירות ממנו עולה כי שכר הדירה שאותו הוא משלם הינו בסך 1,800 ₪ והוא כולל תשלום בגין ועד בית, ארנונה, גז, טלפון ומים.

7. מנגד, טענה המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה על הסף, ולחילופין להורות על קיום דיון בו ייחקר המבקש ומעסיקו.