פלוני נ' לוי רענן פתרונות איחסון ותצוגה בע"מ ואח'

כללי

1.התובע, יליד 10.11.75, נפגע ביום 9.4.14 במהלך עבודתו כנהג משאית טוען ופורק סחורה אצל הנתבעת 1, כאשר בעודו פורק עגלות סופר גדולות מרמפת ההעמסה של המשאית החליק על נוזל שהיה ברמפת העמסה ונפל מגובה כאשר עגלות הסופר נפלו עליו. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (המל"ל). נכותו הצמיתה נקבעה על-ידי ועדה רפואית לעררים בהחלטה מיום 3.2.16 בשיעור משוקלל של 19% - 10% נכות אורתופדית בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני, 5% נכות נוירולוגית בגין גירוי שורשי משמאל ו-5% נכות נפשית (5% נוספים יוחסו למצב קודם) (18.98%). תקנה 15 הופעלה עד להעלאת הנכות לשיעור 19% (תוספת של 0.12%) משנקבע כי לנכות השפעה על כושר עבודתו ואכן לא חזר למקום עבודתו. כמו כן נקבע אי כושר מלא מיום 10.4.14 ועד ליום 9.7.14 וכן נכות זמנית בשיעור 40% מיום 10.7.14 ועד ליום 30.4.15 כאשר בתקופה זו הוכר התובע כנכה נזקק.

2. תחילה הוגשה התביעה אך נגד הנתבעות 2-1, מעבידו של התובע ומבטחת המעביד, בעילה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. על כן התובע צירף לתביעתו את חוות דעתו של ד"ר דוד אדיבי, מומחה מטעמו בתחום האורתופדיה, אשר קבע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 14.5% - 10% בגין הגבלה קלה בכיפוף גב תחתון ו-5% בגין השפעת הכאבים בגב תחתון על כושר הפעולה ועבודתו היום יומית, וכן נכויות זמניות כפי קביעת המל"ל. הנתבעות 2-1 מצדן תמכו הגנתן בחוות דעתו של ד"ר שמואל וייס שקבע את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 10% בגין עמוד שדרה מותני. בהמשך הושגה הסכמה בין התובע לבין הנתבעות 2-1 להעמיד את שיעור נכותו הרפואית האורתופדית של התובע על 10% בגין גב תחתון (החלטה מיום 17.9.20).

3.כמו כן הנתבעות 2-1 העלו בכתב הגנתן טענה שלפיה התאונה הנדונה באה בגדר תאונת דרכים כמובנה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (חוק הפיצויים). על כן הותר לתובע לתקן את כתב תביעתו כך שהוספה הנתבעת 3, היא מבטחת המשאית, כנתבעת נוספת בעילה לפי חוק הפיצויים. הנתבעת 3 חולקת על חבותה לפצות את התובע על נזקיו בגין התאונה בטענה כי אין זו באה בגדר תאונת דרכים. עם זאת ככל שאכן מדובר בתאונת דרכים ומאחר שהנתבעת 3 לא הגישה כל בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל, הרי שקביעה זו מהווה קביעה על-פי דין כמשמעותה בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים (ראו גם הודעות התובע והנתבעת 3 מיום 2.3.22).

4.עוד חלוקים הצדדים באשר לגובה הפיצוי המגיע לתובע בגין התאונה הנדונה.

סוגיית החבות

5.כאמור הצדדים חלוקים בשאלה האם נסיבות פגיעתו של התובע באות בגדר תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים. על כן אפתח בתיאור נסיבות התאונה כפי שהוכחו לפניי, ולאחר מכן אבחן את השאלה המשפטית בנוגע לסיווג התאונה כתאונת דרכים.

נסיבות התאונה

6.התובע לבדו העיד באשר לנסיבות פגיעתו בתאונה, באשר המצהיר מטעם הנתבעות 2-1, מנכ"ל הנתבעת 1, לא היה עד לתאונה שדבר התרחשותה נמסר לאחריה על -ידי התובע. אקדים ואומר כי מצאתי את עדות התובע מהימנה עליי. כנותו ניכרה מתשובותיו והוא הקפיד להשיב במדויק לשאלות ורק מה שיודע. הוא מסר את גרסתו לאופן קרות התאונה באורח מפורט, ברור ועקבי תוך שהדגים את אופן הנפילה בעדותו. ניכר היה שהוא זוכר היטב כיצד נפל, ושאלותיהן הרבות של הנתבעות שביקשו לדקדק בעניינים שיש בהם כדי להשליך על השאלה המשפטית של סיווג התאונה, לא שינו מן הגרסה שהובאה על ידו בפשטות עוד קודם לצירופה של הנתבעת 3 לתיק. ואלה הן נסיבות התאונה כפי העולה מתצהיר התובע ועדותו בבית המשפט:

התובע הגיע לחניון של הסופר לצורך פריקת עגלות סופר גדולות שהועמסו קודם לכן על משאיתו (ביום התאונה או יום קודם לכן). הוא החנה את המשאית וכיבה את המנוע, ירד ממנה וניגש אל מאחורי המשאית לשם הורדת הרמפה. הרמפה יורדת כמו מעלית באמצעות מפתח נוסף המשמש להעלאת הסחורה לתוך המשאית וממנה. התובע הוריד את הרמפה לארץ והרים עצמו למעלה אל תוך ארגז המשאית וזאת לצורך פריקת מטען עגלות הסופר. עגלות הסופר היו נעולות בארבע שורות לאורך המשאית. הוא שחרר במפתח מיוחד לשחרור הנעילה קבוצה של שבע עגלות בכל פעם, ומשך אותן לכיוון הרמפה לשם הורדתן. מאחר שלא ניתן לעשות עם העגלות פרסה בתוך המשאית (אורך הארגז 7 מ' ותוספת הרמפה של כ-1.2 מ'), התובע משך את העגלות כשהוא הולך אחורנית לצורך העמדתן לרוחב רמפת המשאית (2.4 מ'). את הרמפה התובע הוריד באמצעות שלט מחובר לכבל קפיצי שמחובר באמצעות מגנט לדופן האחורי של המשאית מימין (ביחס לעומד עם הפנים לתוך המשאית לכיוון נסיעתה) או באמצעות שלט אלחוטי שמצוי על חגורת מכנסיו. לאחר הורדת הרמפה פרק את העגלות ממנה. כך עשה התובע מספר פעמים קודם לתאונה הנדונה כאשר תחילה פרק את העגלות שהיו בצד ימין של הארגז. התאונה אירעה בעת שהתובע משך עגלות מן השורה השמאלית שבארגז המשאית. הוא הלך אחורנית תוך משיכתן בסיבוב ימינה והעמדתן כאמור לרוחב רמפת המשאית. בעת שהגיע כחצי מטר לפני סוף הרמפה, ועוד בטרם לחץ על כפתור ההפעלה להורדת הרמפה שנמצא כאמור מימינו או על חגורת מכנסיו, החליק על נוזל שהיה על רצפת המשאית. התובע הסביר כי מאחר שקודם לכן פרק את העגלות מימין והסתובב עמן לצד האחר, רק כעת נתקל בכתם הנוזל. בתגובה אוטומטית התובע ניסה להיאחז בעגלות כדי למנוע את הנפילה, אך למעשה גרר עמו את העגלות עם הגלגלים והן נפלו עליו כשהוא נופל מגובה לאחור.