ת"א 33057-06-16

ניתן כבר פסק דין כנגד הנתבעת 2 – שלא בוטל. לפיכך ממילא אין מקום לכלול אותה כבעלת דין בתיק זה.

ביחס לנתבע 3 – צוין שאף הוא נתבע כ"נתבע פורמאלי". עד כמה שניתן להבין מכתב התביעה – התביעה מכוונת למעשה כלפי הנתבעת 1 בלבד, בנעלי מבוטחה או מבוטחיה (לפי הנטען, נתבעים 2-3) מכוח פסק הדין שניתן נגדם.

ואכן בתביעה נטען שפסה"ד ניתן גם כנגד הנתבע 3 – אך עיון בפסה"ד שצורף מעלה שניתן רק כנגד הנתבעת 2.

איני נכנס כרגע לגוף הטענות בכתב ההגנה של נתבעת 1 ביחס לשאלה כלום מדובר במבוטחים של "כלל", האם התיישנה התביעה, האם חבה היא בכל מקרה מכוח פסה"ד, גובה הנזק וכיוצ"ב. בלי קשר כרגע לטענות הנתבעת 1 – אין מקום ל"נתבעים פורמאליים". כלפי הנתבעת 2, כמו גם כלפי הנתבע 3 אין כל טענה בכתב התביעה, אין פירוט של עילת התביעה נגדו, אין טענות התרשלות, ואין טענה לחיוב אישי שלו. כעולה מן התביעה, מבוקש לחייב אך את הנתבעת 1 בסכום פסה"ד שניתן.

אין מונח כזה "נתבע פורמלי" כפי שנטען כלפי נתבעים 2-3 בכתב התביעה. ככל שלא יונח בפני טעם

טוב עד 1.9.16, ימחקו נתבעים אלה מכתב התביעה (שכן כתב התביעה שהוגש אינו מגלה כלפיהם עילה), ויקבע קדם משפט ביחסים מול נתבעת 1. ממילא אם חבה הנתבעת 1 בפסה"ד שניתן כלפי נתבעים 2-3 מטעם זה או אחר , אין צורך בתביעה כנגד הנתבעים 2-3.

בשלב זה אין צורך בבקשות מיוחדות ביחסים מול הנתבעת 1 (אלא אם יש בקשות ביניים כאשר ממילא אורה על הליכים מקדמיים בגוף ההחלטה שתינתן ), ואדרש לשאלות ביחסים מולה בקדם המשפט.

יחד עם זאת אני מורה לנתבעת 1 להמציא תוך 20 יום (פגרה במנין) את פוליסת הביטוח בגדרה בוטחה הנתבעת 2.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ו, 02 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.