א. ר. נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

התובעת הגישה תביעה למתן פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים מיום 14/1/2014, וזאת בהתבסס על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

ד"ר בצלאל פרידמן, אשר מונה בהסכמה מטעם הצדדים כמומחה רפואי בתחום האורטופדי, קבע בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5% עקב הגבלת תנועות קלה בעמוד השדרה המותני, וכן נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות מפרק ירך ימין. בהתאם, נכותו הצמיתה המשוקללת של התובע בהתבסס על חוות הדעת עומדת על 14.5%.

עיינתי בכתבי הטענות, בחווה"ד ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין היתר, את גילו של התובע ואת קביעותיו של המומחה ביחס למגבלות מהן סובל התובע.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת ביהמ"ש לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין הפסדי שכר לעבר, בהתבסס בעיקר על התעודות הרפואיות שהוצגו ובהן נרשם לתובע אי כושר לעבוד, אני מציע סך של 48,000 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעתיד, בהתבסס על שיעור הנכות שנקבע ועל שכר נטו של 9,600 ₪ עובר לתאונה, מוצע פיצוי בסכום של 175,000 ש"ח.

• כנגזר מסעיפים א' ו- ב', אני מציע פיצוי בגין הפסדי פנסיה (12%), בסך של 26,750 ₪.

• בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועזרת הזולת (עבר ועתיד) סכום גלובאלי של 20,000 ₪.

• בגין כאב וסבל, בהתבסס על הנכות שנקבעה, סך של 25,750 ₪.

   

  בסה"כ עומד הפיצוי המוצע, לפני ניכויים, ע"ס של 295,500 ₪. מן הסכום האמור יש לנכות כל סכום שקיבל או עתיד לקבל התובע מן המל"ל עקב התאונה.