ת"א 33037-06-14

התובעים שכנגד (להלן: "המבקשים") הגישו לצו גילוי מסמכים ומענה על שאלון, שלא גולו ולא נענו בתצהיר גילוי מסמכים של הנתבע שכנגד (להלן: "המשיב") ותשובות לשאלון.

המסמכים המבוקשים הם: תשובת ועדת הערר, יפויי הכוח ששימש להגשתו, כתב נאמנות הסכם נאמנות , ט' 7067, אישור תשלום מס שבח, אישור תשלום היטל השבחה, אישורי תשלום מיסים אסמכתאות לתשלום לרייבין בהתאם לפסה"ד בביהמ"ש המחוזי.

המשיב בתגובתו טוען, כי עניינה של התביעה דנן הינו במיסים שחלו על מבקש 1 כמוכר המקרקעין שאת חלקם התחייב המשיב, אשר רכש את המקרקעין, לשלם במסגרת הסכם המכר. לטענת המשיב, עקב מחדלי מבקש 1 האמירו סכומים אלו ונוספו להם הפרשי הצמדה ריבית וקנסות שנתבעים בתביעה דנן. כן עוסקת התביעה בסכומי הוצאות שיוחסו למקרקעין ושהמבקשים עשו בהם שימוש בעסקה אחרת, מה שהגדיל את סכום מס השבח שחל על מבקש 1, ושבו נאלץ לשאת התובע.

לכן, טוען התובע, התביעה דנן עוסקת במיסים שחלו על מבקש 1 כמוכר ואין רלוונטיות לזהות עוה"ד שייצג אותו בעסקה ואין בכך לתרום למחלוקת.

גם השאלות הנוגעות לרכישה בנאמנות ע"י המשיב עבור צד ג' אינן רלוונטיות, כיוון שמדובר בתביעה למיסים ותשלומי חובה שחלים על מבקש 1 ובהם נשא התובע. אין קשר בין מחלוקת זו לבין השאלה עבור מי רכש המשיב את הקרקע ומי מחזיק בה כיום.

עוד טוען המשיב, כי ביצוע תשלום מס שבח בסך 526,777 ₪ עולה בברור משומת מס השבח.

הנתבעים בתשובתם טוענים כי יש משמעות לשאלה האם נגרם עיכוב ומי גרם לכך.

אני מקבל את גרסת המשיב כי אין כל רלוונטיות בין השאלות שבמחלוקת בתביעה דנן, בעניינן תשלום ביתר של המיסים ומי חייב לשאת בהם, לבין השאלות אותן הפנו המבקשים אליו.

לגבי אישור תשלום מס שבח, אני מקבלת את גרסת המשיב, כי עצם התשלום עולה מנבפח יב' לכתב התביעה.

אני דוחה את הבקשה.

המבקשים יישאו בהוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪.