כ' נ' יוסי מראות בע"מ ואח'

1. לפניי בקשת התובע לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן-"חוק' הפיצויים") – להבאת ראיות לסתור את קביעתו של המוסד לביטוח לאומי, בעניין הנכות שנגרמה לתובע כתוצאה מתאונת דרכים מיום 9.4.06.

הנתבעים התנגדו לבקשה.

לא הוגשה תשובה לתגובה.

2. התובע יליד 1944 נפגע בתאונות עבודה ביום 17.2.06 וכן בתאונת דרכים ביום 9.4.06, אשר הוכרה כתאונת עבודה ועל כן עמד התובע בפני ועדה רפואית של המל"ל כאשר הן הועדה הרפואית מדרג ראשון והן הועדה לערערים במל"ל שללו את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בכתף וקבעו כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה.

   לאחר ערעור לביה"ד לעבודה הוחזרה הסוגיה לועדת מל"ל אשר אשרה את קביעותיה הראשונות.

    

   3. התובע פנה לבית המשפט בבקשה להבאת ראיות לסתור בגין קביעת המל"ל להעדר קשר סיבתי לתאונה. לטענת התובע קביעת המוסד לביטוח לאומי אינה מוצדקת, לטענתו על אף שבפני הועדה עמד מלוא התיעוד הרפואי, המל"ל לא ערך בירור מלא וממצה בשאלת הקשר הסיבתי.

   התובע מבקש לאפשר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל ולמנות לתובע מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה לבירור הסוגיה.

    

   4. הנתבעים בתשובתם טוענים כי הבקשה לא נסמכת על פגם שנפל בעבודת הועדה או על קיומו של אחד מהתנאים המתירים הבאת ראיות לסתור, ועדות המל"ל קבעו מפורשות כי הקרע בכתף אינו קשור לתאונה השנייה ולמעשה נוצר רק לאחר התאונה השנייה, בפני המל"ל עמד מלוא התיעוד הרפואי המלא, נשמעו תלונות התובע ונקבעו קביעות באשר לנכויות התובע אשר נומקו כנדרש. התובע לא עמד בנטל להוכחת הטעמים המיוחדים המצדיקים העתרות לבקשה.

    

   דיון

   5. סעיף 6ב לחוק הפיצויים מורה כדלקמן:

   "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

    

   מהפסיקה הענפה נראה כי היתר להבאת ראיות לסתור נכות שנקבעה על-פי דין, יינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן. והפסיקה עמדה, בקווים כללים, על שני סוגי טעמים לכך: