פלוני נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי מיום 22.7.14 ו-2.12.14 אשר קבעו לתובע נכות פסיכיאטרית בשיעור 30%.

הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975.

במסגרת הבקשה מבקשת הנתבעת כי ביהמ"ש יתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה וימנה מומחה בתחום הפסיכיאטרי אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין התאונה לנכות הנטענת ואת שיעור הנכות.

התביעה נשוא התיק הוגשה בגין תאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 28.1.13 שהוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכות בשיעור 30%, לפי סעיף 34 (ב) (4).

לטענת הנתבעת, מידע רפואי בדבר עברו של התובע לא עמד בפני הועדה, וכי בניגוד להצהרות התובע קיים עבר פסיכיאטרי משמעותי, וכי אם נתונים אלה היו עומדים בפני הועדה היה בכך כדי לשנות מקביעתה ולייחס לפחות חלק מהנכות לעברו של התובע ולא לתאונה.

התובע מתנגד לבקשה בטענה כי חוות הד עת שצורפה הינה בניגוד לתקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ויש להוציאה מן התיק. כי הממצאים שבחוות הדעת הינם מאוחרים לתאונה ולא היו גורמים לוועדה לשנות מממצאיה, כי בקשתה של הנתבעת מבוססת על הליך חזרתו בתשובה ונישואיו המהירים אשר אינם מהווים תסמינים של מחלת נפש, וכי הנתבעת לא עמדה בנטל לעמוד במבחנים שנקבעו בפסיקה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.