ת"א 32810-04-14 קיכלר ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - בני ברק

התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבע, וטענו כי הנתבעת כשלה למלא את חובתה לסלק פולש ממקרקעין שבבעלותם, והם נאלצו לשלם לצורך הפינוי סך של 125,000 ₪, והגישו את התביעה להחזר או לפיצוי בגין הסכום ששילמו.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף בטענות התיישנות, העדר עילה, העדר יריבות, מעשה בית דין, העדר תימוכין לטענות כתב התביעה, ושימוש לרעה בהליכי משפט, והתובעים הגישו תגובה לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, וכן בכתבי הטענות על נספחיהם, עולה כי אין מקום לסילוק על הסף של התביעה.

לעניין טענת ההתיישנות, טוענת הנתבעת כי רישיון העסק למוסך של הפולש הונפק בשנות ה - 80', והואיל והטענה בעניין מתן רישיון עסק עומדת ביסוד עילת התביעה, התביעה דנן התיישנה.

התובעים טוענים כי העובדה של מתן רישיון עסק צוינה כעובדת רקע בלבד, אשר באה להמחיש את המחדלים של הנתבעת, וחובת הפינוי, דהיינו הריסת הסככה בגינה ניתנו צווים שיפוטים, היא עילת התביעה.

בעניין זה, יש לראות את תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות בגין עילת התביעה הכספית שקמה לתובעים כנגד הנתבעת, החל מיום התשלום ששילמו התובעים.

עיון במכתב ב"כ התובעים מיום 14/01/14, מלמד כי התובעים שילמו סך של 125,000 ₪ (סעיף 9 למכתב), כאשר מועד התשלום היה 12/01/09 (סעיף 15 למכתב).

הואיל והתובעים שילמו את הסכום, שבגינו הם תובעים את הנתבעת, ביום 12/01/09, זהו המועד בו מתחיל מרוץ תקופת ההתיישנות בגין התביעה הכספית דנן. התביעה דנן הוגשה ביום 04/14 ועל כן, טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

בנסיבות אלה, טענת ההתיישנות נדחית בזה.