ת"א 32718-04-13 בנימיני ואח' נ' עירית ירושלים

1. לפניי תביעה להשבת היטל השבחה ששולם על-ידי התובעים תחת מחאה וזאת לאחר שניתן אישור מתקן בדבר חבות בהיטל השבחה, שעל-פי הנטען לא הובא לידיעתם אלא לאחר שהסתמכו על אישור שגוי שהתקבל אצלם לפיו אין חבות בהיטל השבחה ועל כן חתמו על הסכם מכר עם צדדים שלישיים.

תמצית העובדות והשתלשלות ההליכים

2. התובעים, יחד עם אדם נוסף בשם גבאי סלומון, היו בעלי הזכויות במשותף בדירה המצויה ברחוב יהודה 11 בירושלים (חלקה 6 תת חלקה 3 בגוש 30001) לאחר שרכשוהּ במסגרת הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל (להלן: הדירה; ראו: נספחים א' וב' לתצהיר התובע 2). נקדים את המאוחר ונציין כי בשלב מסוים מר סלומון גבאי העביר לתובעים את מלוא זכויותיו בדירה כנגד תמורה כספית ששולמה לו ועל כן הוא אינו צד לתביעה דנן (ראו: נספחים י"ז-י"ח לתצהיר התובע 2; היות שעד להגשת התביעה דנן ננקטו הפעולות גם בשמו של מר גבאי הרי שלשם הנוחות הסמנטית בלבד יש לראותו להלן בפירוט העובדות כנכלל בגדר התובעים).

3.עוד טרם מכירת הדירה לתובעים אושרה תכנית בנין עיר שנועדה בין היתר להכשיר חריגות בנייה רחבות היקף שבוצעו בבניין בו מצויה הדירה ולאפשר קבלת היתר בניה ואישורי אכלוס לדירות, היא תכנית מס' 8242 (להלן: התב"ע). התב"ע אשר הוגשה על-ידי כונס הנכסים עו"ד יוסף בן דור ומומנה על-ידי הבנק הנושה פורסמה למתן תוקף ברשומות ביום 15.2.2005 (י"פ 5367; ראו: העתק תקנון התב"ע, נספח ב' לתצהיר קרן ג'רסי מטעם הנתבעת - להלן: תצהיר ג'רסי).

4.ביום 16.7.2008 נחתם הסכם בין כונס הנכסים לבין התובעים לרכישת הדירה בקומת המרתף והקרקע בצירוף שתי מרפסות צמודות (תת חלקה 3) והחלק היחסי ברכוש המשותף תמורת סכום של 1,036,310 ₪. כפי שנכתב מפורשות בהסכם הדירה נמכרה במצבה 'AS IS' פיזית ומשפטית, כאשר התובעים קיבלו על עצמם לטפל על חשבונם בין היתר בכל הקשור להוצאת היתר בניה, קבלת אישור אכלוס ותעודת גמר וכן לשאת בתשלום בגין היטל השבחה ככל שיידרש (להלן: הסכם הרכישה; נספח ג' לתצהיר ג'רסי).

5.ביום 24.3.2009 או בסמוך לכך ביקש התובע 2, עורך-דין ושמאי מקרקעין במקצועו, לברר באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת האם קיימת חבות בהיטל השבחה בגין הדירה; זאת לטענתו על רקע משא ומתן שנוהל למכירת הדירה לצדדים שלישיים. בתגובה נענה התובע 2 כי ייתכן שקיימת חבות בהיטל השבחה ולשם קבלת תשובה סופית יש לפנות לבירור במחלקה להיטל השבחה בכפוף לתשלום אגרת בירור בסך 82 ₪. אגרת הבירור שולמה ובפנייתו ציין התובע 2 כי את התשובה יש למסור באמצעות פקס שמספרו צוין, הוא הפקס במשרדו (נספח ג' לתצהיר התובע 2).

6.אין חולק כי ביום 29.3.2009 התקבל אצל התובע 2, באמצעות הפקס במשרדו, מכתב תשובה חתום על-ידי מנהל המחלקה להיטל השבחה דאז, מר אוהד עיני בו נכתב כך:

בו ביום הדבר הודע על-ידי התובע 2 לכונס הנכסים במכתב שנשלח אליו באמצעות הפקס (ראו: נספח ד'1 לתצהיר התובע 2).