א' נ' וולנצקי ואח'

מבוא

1. לפניי תביעת התובע יליד 1978 בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בתאונה שארעה ביום 6.6.07 בעת שרכב על אופנוע (להלן: "התאונה"). על פי הנטען, האופנוע נפגע על ידי ניידת משטרה נהוגה על ידי הנתבע 2.

    

2. התביעה הוגשה כנגד הנתבעים 1-2 שהיו במועד התאונה שוטרי בילוש במשטרת ישראל וכנגד מעבידתם מדינת ישראל. 

    

3. קדמו להליך דנן שני הליכים משפטיים בהם היה מעורב התובע. כנגד התובע הוגש כתב אישום לבימ"ש שלום בנתניה בת.פ 1884/07. הצדדים הגיעו להסדר לפיו תוקן כתב האישום, התובע הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע בנהיגה על האופנוע ללא רשות בעליו, וזאת לאחר שהאופנוע נגנב ע"י אחר יום קודם לכן; הימלטות מהשוטרים שהורו לו לעצור בעודו נוהג באופנוע; וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

    

4. התובע לא הגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את הממצאים שבפסק הדין, ועל כן בהתאם לסעיף 42ג לפקודת הראיות יש לראות בעובדות בהן הורשע כמוכחות, ועל ביהמ"ש להתעלם מכל אותן עובדות שהינן בניגוד להרשעתו. משכך, אחריות התובע בתביעה דנן תיבחן לאור הודאתו והרשעתו זו.

    

5. כן הוגשה כנגד התובע על ידי בעלת הניידת – אלדן תחבורה בע"מ (להלן: "אלדן"), תביעה לבימ"ש השלום בת"א שנדונה בתא"מ 24931/08 בגין נזקים שנגרמו לניידת בעקבות התאונה. לאחר שנשמעו ראיות הצדדים, לרבות עדויות התובע, הנתבעים 1-2 (להלן: "הנתבעים") ובוחן המשטרה, ניתן על ידי כב' השופט אילן דפדי (כתוארו אז), פסק-דין בו נקבע כדלקמן:

   • משהתובע ניסה להימלט מהנתבעים שדלקו אחריו בניידת על אף שנדרש לעצור, ביקשו הנתבעים לחסום את נתיב נסיעת האופנוע באמצעות הניידת, מבלי שהייתה להם כל כוונה לפגוע באופנוע על מנת להפיל ממנו את התובע;