ת"א 32687-02-14

1.בפני בקשת התובע לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה בתביעתו זו.

לטענת התובע, הינו גרוש +2 ילדים. עזב את ביתו ואת הקיבוץ בו התגורר ללא אמצעים כלכליים ובתביעתו זו נאבק, לטענתו, לקבל את זכויותיו מהקיבוץ. התובע צירף אישור כי הוא מקבל מביטוח לאומי גמלת הבטחת הכנסה וטען כי הסכום אינו מספיק לו אפילו למלוא תשלום שכר הדירה שמשלם. התובע טען כי אין לו נכסים ולמעט הגמלה מהמל"ל, אין לו הכנסות נוספות. בנוסף טען התובע כי הוכר כבעל נכות ע"י המל"ל ובהמשך צירף החלטת ועדת המל"ל אשר קבעה לו נכות בשיעור 51%. התובע טען כי ניסה להשיג את סכום האגרה ואולם לא הצליח וכי אף בא כוחו מבצע חלק גדול מהייצוג, ללא תשלום.

2.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה לא הוגשה בהתאם לסעיף 14 לתקנות בתי משפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"). הנתבעת טענה כי הבקשה הוגשה באיחור ואף בניגוד להתחייבות הנתבע בדיון מיום 14.4.15 .הנתבעת הפנתה לכך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין בצירוף כל הפרטים הנדרשים, לרבות מידע מה עלה בגורל הכספים שקיבל הנתבע בעת עזיבתו את הקיבוץ. עוד טענה הנתבעת כי סיכויי התביעה קלושים וזאת לאור חוות הדעת של המומחה מטעם ביה"מ אשר דחה את טענות התובע. הנתבעת העלתה טענות נוספות ביחס להתנהלות התובע.

3.בתשובה לתגובת הנתבעת, הפנה התובע לסעיף 14(ה) לתקנות, לעניין העובדה שקבלת גמלת הבטחת הכנסה משמשת ראיה לכאורה לחוסר יכולת לשלם את האגרה. הנתבע טען למצב כלכלי ונפשי קשה וטען כי מומחה ביה"מ כן מצא טעות בחישובי הנתבעת. לתשובתו,צירף התובע תצהיר.

דיון

4.המסגרת המשפטית לעניין פטור מאגרה מצוי בתקנה 14 לתקנות בית המשפט(אגרות) התשס"ז–2007, הקובעת:

"בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה… בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

מאחר ומשמעות פטור מאגרה הינה למעשה, הטלת נטל התשלום על הקופה הציבורית, במקומו של המבקש, הרי שבהתאם להלכה פסוקה נקבע, כי על המבקש פטור מאגרה, לפרוס בפני בית המשפט את מלוא הפרטים לגבי מצבו הכלכלי ולשכנע, כי איננו יכול לעמוד בתשלום האגרה. בין היתר על המבקש פטור לצרף לתצהירו פירוט מלא לגבי רכושו, לרבות נכסי מקרקעין, רכב ונכסים פיננסיים, כולל אסמכתאות, פירוט מלא לגבי הוצאות המבקש בששת החודשים האחרונים מלווה באסמכתאות מתאימות, תדפיסי חשבון בנק ותדפיסי כרטיסי אשראי לששת החודשים שקדמו לבקשה. תדפיסי חשבון הבנק אמורים אף לכלול מידע מלא לגבי מצבו הפיננסי של המבקש לרבות פיקדונות, הלוואות, חסכונות,וכיוב'.

כמו כן, נקבע כי על המבקש פטור מאגרה, למצות את מלוא האפשרויות לגייס כספים ממקורות אחרים, בטרם יפנה לקבלת עזרה מהמדינה (בש"א 494/95 שמעוני נ. שמעוני, ת"א (ת"א) 1391/91 זולכין בע"מ נ. בנק המזרחי).

5.אמנם התובע מקבל גמלת הבטחת הכנסה ויש בכך, בהתאם לתקנה 14(ה) לתקנות להוות ראיה לחוסר יכולת כלכלית, יחד עם זאת, אין בכך כדי לפטרו מהנחת תשתית עובדתית וראיתית מלאה ונתמכת באסמכתאות כאמור, למצבו הכלכלי.

במקרה דנן, מלבד הצהרתו של התובע וצירוף אישור קבלת גמלת הבטחת הכנסה וקביעת נכות,לא צירף התובע כל אסמכתאות לעניין מצבו הכלכלי. כך לא צירף התובע תדפיסי חשבון בנק,אסמכתאות להוצאותיו בחודשים האחרונים,אישור הבנק כי אין ברשותו פיקדונות או חסכונות וכן אישור להעדר אשראי המאפשר נטילת הלוואה לצורך תשלום האגרה.

בעניין זה ראה בש"א 4068/14 אלון נ. נגר,שם קבע ביה"מ עליון: