ת"א 32637-10-14 א. נ' חברת צבי כהן אקולוגיה בע"מ

1.תביעה כספית בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1972, בתאונת עבודה נטענת שאירעה ביום 14.3.13, במסגרת עבודתו אצל הנתבעת.

נסיבות ואחריות

נסיבות:

2.הנתבעת היא חברה העוסקת בתחום פינוי פסולת לתחנות מעבר. אחד ממנהלי הנתבעת והמצהיר מטעמה הוא מר יחזקאל כהן.

3.התובע עבד אצל הנתבעת כנהג משאית.

4.התובע העיד כי ביום 14.3.13, במהלך עבודתו, הוא נדרש לפרוק באמצעות משאית שרוולים מלאים בקרטון דחוס למכולה סטאטית, ובסיום הפעולה לכסות את המכולה. השרוולים הונחו בתוך דחסנית ניידת שהייתה על גבי המשאית. המכולה הייתה שקועה בתוך האדמה, וגובהה מעל פני הקרקע היה כ- 2.5 מ' (תצהירו של התובע וכן פרו' עמ' 5).

אני קובעת כי גובה המכולה היה בערך 2.5 מ', כדברי התובע. העד מטעם הנתבעת, מר כהן, לא סתר את העדות בנושא זה. התובע העיד כי המכולה גבוהה ממנו (התובע בגובה 1.80 מ' לערך) (עמ' 6 ש' 4). ההערכות של התובע באשר לגובה נעו בטווח זה, ואיני רואה כל משמעות לכך שבחוות דעת הרופא מטעמו נרשם כ- 2 מ', או לכך שבטופס ההודעה על פגיעה בעבודה נרשם 3 מ' (הטופס לא הוגש). מדובר בגובה מוערך, כאשר הנתונים סובבים סביב המספר בו התובע נקב בעדותו. כאמור, מדובר במכולה המשמשת לעבודתה השוטפת של הנתבעת, ולו רצתה הנתבעת לחלוק על הגובה, הייתה לה אפשרות לעשות כן באמצעות הגשת תמונה, לא כל שכן באמירה פשוטה של המצהיר מטעמה. אמירה כאמור לא הובאה, ולשאלה בחקירה הנגדית התובע הסביר שנוכח נפח המכולה, לא ייתכן שהייתה בגובה של 1.5 מ' (עמ' 7 ש' 17 – 18).

לפי עדותו של התובע, שרוול אחד במשקל של כ- 60 ק"ג נכנס למכולה רק בחלקו. התובע נחקר באשר למשקל השרוול. גם כאן עדותו לא נסתרה, והתובע סיפק בסיס הגיוני להערכתו (עמ' 8 ש' 18 – 19). גם בעניין זה המצהיר מטעם הנתבעת לא מצא לנכון להתייחס בתצהירו למשקלו של השרוול. לפיכך, אני מקבלת את עדותו של התובע אף בנקודה זו.

כפי שיובהר בפרק האחריות, איני סבורה כי המחלוקת בנושא הגובה המדויק או משקל השרוול משנה את התוצאה המשפטית, משום שהפעולה שביצע התובע, כפי שביצע אותה, היא מסוכנת ללא שום קשר לנתונים אלו, ועל כך בהמשך.