ת"א 32593-09-15 יונס נ' יונס

בקשה להפקדת ערובה להוצאות. הבקשה הוגשה במסגרת תובענה לביטול הסכם פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי) במסגרת ת"א 39832-10-14.

מעיון בהסכם הפשרה עולה כי במסגרתו ויתר התובע לטובת אחיו, הנתבע, על כל המקרקעין שקיבל בירושה מאת אביו המנוח, ג'מיל תאופיק יונס ז"ל, למעט 430 מ"ר בגו"ח 12170/16 שיוותרו בבעלות הנתבע וישמשו להקמת בית מגורים.

בסעיף 13 להסכם הפשרה הצהירו הצדדים כי:

"הננו מצהירים כי חתימתנו על הסכם פשרה זה באה מרצוננו הטוב והחופשי, בלי שום אונס, ו/או השפעה, ומתוך הכרה ברורה ומלאה, בדעה צלולה ובנוכחותו של העו"ד המאשר ולאחר שתורגם לנו תוכנו מהשפה העברית לשפה הערבית, שפת האם שלנו, ולאחר שהבנו כדבעי את תוכנו והוסבר לנו משמעותו והנפקות המשפטית המתחייבת.

בסיום ההסכם מופיעה חתימתו המאמתת של עו"ד יונס מוחמד קדרי אשר אישר כי התובע והנתבע, המוכרים לו אישית, חתמו על ההסכם בפניו לאחר שהבינו היטב את הוראות ההסכם ולאחר שהוקרא בפניהם בשפה הערבית ו/או קראוהו ביסודיות על כל תנאיו וסעיפיו וחתמו עליו מרצונם הטוב והחופשי וללא כל כפייה או לחץ.

בכתב התביעה נטען שהסכם הפשרה נחתם "במחטף", ללא ידיעתו של בא כח התובע, עו"ד סאמי מלחם שהיה בחו"ל בעת החתימה, ותוך התעלמות מן העובדה שהתובע היה מיוצג.