פלוני נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

1. תביעת נזקי גוף בתאונה מיום 12.2.13, אשר הוגשה בעילה שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן "החוק"). הדיון פוצל בין שאלות האחריות והנזק. בהחלטה מיום 29.6.18 קיבלתי גרסת התובע, וקבעתי כי אכן בתאונת דרכים עסקינן, במובן החוק. לפיכך קבעתי כי על הנתבעת (מבטחת החובה) לפצות התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. בהמשך נשמעו ראיות אף לעניין גובה הנזק. בפסק דין זה נותר אפוא לקבוע את גובה הנזק. מטעם התובע העידו הוא עצמו, רעייתו ואחותה.

2. התובע יליד דצמבר 1973, בן 39 לעת התאונה, בן 48 כיום. לפניו אפוא עוד 19 שנות עבודה עד גיל הפרישה במשק.

3. הפגיעה והנכות הרפואית:

בתאונה סבל התובע משבר בעצם הסירה ביד שמאל. התאונה הייתה גם תאונת עבודה שהוכרה ככזו על ידי המוסד לביטוח לאומי. בוועדה רפואית לנפגעי עבודה נקבעה נכותו הרפואית בשיעור 15%. קביעה זו מחייבת לכאן לפי סע' 6ב לחוק, בהיותה נכות על פי דין. הנכות הרפואית נקבעה בהתאמה בגין מצב תואם קישיון שורש כף היד.

המל"ל הפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 במקסימום האפשרי הקבוע בתקנה, שהנו תקרת הנכות שאינה מזכה בקצבה. קביעה אחרונה זו אינה מחייבת כאן, אך רלבנטית לצורך הניכויים (שכן לאורה שולם מענק הנכות לפי 19%).

התובע הפנה לכך שבלי קשר לתאונה, סובל הוא מנכות רפואית בשיעור 10% בידו הימנית, מה שמעצים ההשפעה התפקודית של הנכות נשוא תביעה זו. במהלך חקירתו אישר כי מדובר בתאונה קודמת שגם בה נפל ממשאית, ולגביה נקבעה נכות בשעור 10% בענף נפגעי עבודה במל"ל.

4. עיסוקו של התובע והיסטוריה תעסוקתית:

א. לעת התאונה ולמעשה כמעט כל שנות עבודתו, מגיל 21, עובד התובע כנהג משאית ומפעיל מנוף בחברת הובלות , שהנה חברה משפחתית בבעלות אביו. עיין בדו"חות רציפות ביטוח נ/2 ו נ/3 לפיהם עובד הוא באותה חברת הובלות מאז 1996, ואצל חברה בעלת שם דומה משנת 1994. לעת חקירתו אישר כי מדובר למעשה על אותה חברה משפחתית , שבשליטת אביו.

ב"כ התובע מציין שעל פי אישורי השומה של החברה אשר צירף, לא מדובר בחברה שסווגה כמשפחתית, אלא בחברה קטנה שהכנסתה זניחה, ומוטל עליה מס חברות רגיל. אעיר כי הסיווג של חברה כחברה משפחתית הנו אכן רלבנטי לצורך דיני המיסוי, היינו האופן בו תמוסה החברה, ושיעור המס . מאידך בפסק דין זה, כאשר אני מציין כי בחברה משפחתית עסקינן, הכוונה למהות הכלכלית: עסק משפחתי של אבי התובע, המנוהל במסגרת חברת הובלות קטנה בשליטת האב, ובאותו עסק עובדים התובע ולעתים אף אחיו. ענין זה רלבנטי לאור המחלוקת שבין הצדדים ביחס לראליות ההשתכרות המדווחת, ובהתאמה – מה שעור הגריעה מכושר ההשתכרות. הנתבעת בסיכומיה טוענת לחוסר אמינות הנתונים, לאור אותה קרבה משפחתית, כאשר המגמה (לשיטת הנתבעת) היא להציג תמונת הפסדים מוגדלים מלאכותית לצורך ההליך, ביחס לתקופה שלאחר התאונה. בפועל מדובר לשיטתה על השתכרות לא מדווחת "בשחור", כך שהתובע לא מפסיד.