- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 32329-02-13
|
ת"א בית משפט השלום צפת |
32329-02-13
22.6.2015 |
|
בפני השופטת: רבקה איזנברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: קאסם קאדמאני |
נתבעים: 1. סאלח ספדי 2. מוהנד ספדי 3. נאיל ספדי 4. יוסף סאלח ספדי |
| החלטה | |
|
1.בפני בקשת התובע להשיב לו את העירבון ע"ס 8,000 ₪ שהופקד כתנאי למתן צו מניעה זמני שניתן לבקשתו על ידי כב' השופטת ר' זועבי ביום 7.4.15.
2.נתבע 3, שכנגדו הופנה הצו (להלן: "הנתבע"), התנגד לבקשה ועתר לחייב את התובע בהוצאות ונזקים שנגרמו לו,לטענתו, עקב מתן הצו.
3.בתמצית אציין כי ביום 13.4.15 התקיים דיון בבקשה לצו מניעה זמני בנוכחות התובע בלבד.בהתאם לנימוקים בהחלטה מאותו מועד נקבע, כי הצו הזמני שניתן יעמוד בתוקף עד ליום 20.4.15 ואז יפקע. נקבע כי במסגרת תקופת ביניים זו יהיה רשאי התובע להגיש בקשה במסגרת תביעה חדשה. התובע לא השלים עם החלטה זו וביום 19.4.15 הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה המורה על פקיעת הסעד הזמני עד להכרעה בבקשת רשות ערעור שהתעתד להגיש. בהחלטה נוספת מיום 22.4.15 עוכבה פקיעת הסעד הזמני עד ליום 27.4.15.
בדיון שהתקיים ביום 3.5.15 בפני ערכאת הערעור, ובהמלצת בית המשפט, חזר בו התובע מבקשתו ובקשת רשות הערעור- נדחתה.
4.לאור האמור,הצו הזמני עמד על כנו מ-7.4.15- מועד נתינתו ועד ליום 27.4.15 .
על פי תקנה 371 לתקנות סד"א מוסמך בית המשפט להורות על חילוט עירבון שהופקד, עם פקיעתו של הצו הזמני, בנסיבות אלו:
"(א)פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם."
ישנם אם כן שני התנאים מצטברים שנדרשים על מנת שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי תקנה 371. הראשון, נזק או הוצאות עקב מתן הצו, השני, כי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין.
5. נזק או הוצאות-חילוט העירבון אמנם אינו תלוי בהוכחת גובהו של הנזק שנגרם לנתבע, להבדיל מעצם קיומו, אך עם זאת על הנתבע שעותר לחלט את העירבון להציג בכל זאת כמות מינימאלית של ראיות להוכחת עצם קיומו. מאחר שתכלית העירבון פיצוי על נזק או הוצאות, ולא תגובה עונשית על הגשת הבקשה לצו זמני, מן הראוי שבקשה לחילוט על פי תקנה 371(א) תגובה בהצגת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת עצם קיומו של נזק, ומקום שהדבר ניתן, גם להיקפו (ראו: רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ ואח' נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז (3) 727, בעמ' 733).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
