ת"א 32273-07-14 גראפי לוי נ' הוד

בקשה לסילוק התובענה על הסף, בעילות מספר. בין היתר, טוענת הנתבעת (להלן: "המבקשת") להיעדר סמכות מקומית. משמצאתי שיש ממש בטענה, מתייתר הדיון בטענות האחרות.

טענת היעדר הסמכות המקומית נטענה בהזדמנות הראשונה, במסגרת בקשה לסילוק התובענה על הסף. במסגרת בקשה זו נטענו, כאמור, טענות נוספות, אליהן אף התייחסו ב"כ הצדדים בקצרה בדיון ואולם, טרם ניתנו החלטות לעניין זה וטרם התקיים דיון לגופו של עניין בתיק.

המבקשת טענה, כי מאחר ומקום מגוריה במושב בית אלעזרי הסמוך לרחובות והיא עובדת בעיר רחובות, מקום יצירת ההתחייבות ("הסכמי מימון" בין המשיב לבין גרושה של המבקשת) הוא רחובות, ומקום מושבו של התובע בקרית עקרון – כפי שנלמד מהגשת התביעה מלכתחילה לבית המשפט המחוזי בת"א.

התובע (להלן: "המשיב") בתגובתו טען כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, מאחר ו"סעיף 18 לתביעה, דן בעילת התביעה השטרית כלפי המבקשת, וזאת על יסוד צ'קים מחוללים, שנמשכו מחשבונה של המבקשת, המתנהל בבנק לאומי, סניף אחד העם, תל-אביב". לדידו, "מקום מושבו של הבנק הנמשך, הינו מקום פרעון הצ'קים, מקנה לכב' ביהמ"ש סמכות מקומית, לדון בתביעה השטרית". טענה זו ביסס המשיב על פסיקה הקובעת כי בתביעה שטרית, יש לפרש את הדיבור "מקום ההתחייבות" בתקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כמקום מושבו של הנמשך, במקרה זה – הבנק (ברע (י-ם) 611/05 מיכאל בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט [פורסם בנבו, 14.4.05]).

ואולם, בטענתו, מוציא המשיב את הדברים מהקשרם. אין עסקינן בתביעה שטרית כי אם בתביעה בעילה של קנוניה ומרמה, לשון ב"כ התובע בדיון יום 3.11.14. השטרות המדוברים הם שני שיקים בסך כולל של פחות מחמישית מסכום התביעה, אשר צורפו כנספחים לה במטרה להראות כי אחד מחשבונות הבנק היה רשום גם על שמה של התובעת. השטרות מהווים תמורה להלוואות בהסכמי המימון שבין התובע לגרושה של הנתבעת, שאינו צד לתיק דנן, ומתנהלים בעניינו הליכי הוצאה לפועל.

הפסיקה הרלוונטית לענייננו קובעת כי "בהעדר הסכם ברור בענין המקום שנועד לקיום ההתחייבות יש לפנות להוראות הדין המהותי. הכוונה לסעיף 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 הקובע כי "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה ואם אין לו מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע". (בר"ע 1868/02 עיריית רמלה נ' בלושטיין מפות ועוד בע"מ [פורסם בנבו, 8.12.02] וכן ר' ע"א 6920/94 לוי נ' פולג [פורסם בנבו, 6.12.95]; תאק (חי') 11291-09-11 אוכל טוב באמת בע"מ נ' קירה שלי [פורסם בנבו, 6.1.12]).

תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

3.(א)תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;