ת"א 32263-12-14 הקשיש בטמרה עמותת "אלהודא נ' עירית טמרה

1. בקשה לחילוט עירבון: תנאי לחילוט הנו שנגרם נזק בשיעור כלשהו אם כי אין חובה להוכיח שיעורו במדויק, וכן אי סבירות הבקשה. חרף הנטען בתגובת העיריה, איני סבור שנגרם נזק כלשהו מפרק הזמן הקצר בן החודש במהלכו עמד צו המניעה בעינו. גם התנאי של אי סבירות הבקשה אינו מתקיים ואין ללמוד מן המאוחר על המוקדם לעניין זה, כאשר ברור היה בדיון כי ההליך כאן טפל אמנם לזה שהתקיים בביהמ"ש לעניינים מנהליים, בצו הביניים שהתבקש שם , ואולם הבקשה כאן הוגשה על מנת לשמר המצב עד להכרעה שם.

2. ביחס להוצאות משפט – היות וההחלטה מיום 20.1.15 שסיימה ההליך, לא כללה התייחסות להוצאות , ניתן אמנם להגיש הבקשה בעניין זה (שהיתה אמורה להיות מוגשת לפי סע' 81 של חוק בתי המשפט, אך גם התובעת בתגובתה לא ראתה "לתפוס" הנתבעת על ענין זה והתייחסה לגופה של בקשה, שהוגשה אף במגבלת המועד הקבוע בסע' 81 הנ"ל). עם זאת מן הטעמים האמורים בתגובת מבקשת צו המניעה (היא המשיבה בבקשה לחיוב בהוצאות) – אני סבור שבמקרה זה נוטה הכף לאי הטלת הוצאות. אכן צד שזכה לא אמור לצאת בחסרון כיס, והדבר נכון עקרונית גם לסעדים זמניים. אולם רשאי ביהמ"ש להתחשב בין יתר שיקוליו , ככלל ובודאי בסעד זמני שהתבקש, גם לאופן ניהול ההליך. המבקשת אכן התנהלה באופן ענייני ביחס לסעד הזמני, ובכפוף להחלטה בביהמ"ש לעניינים מנהליים לא עמדה על ניהול ההליך; לא מתוך עמדה המכירה לגופה בצדקת בעלת ריבה (העיריה), אלא בשים לב לכך שממילא, כל עוד לא ניתן לה רישיון הפעלה אין היא יכולה להפעיל המרכז, ותמצא רווחת הקשישים נפגעת. משעה שניתנה אפוא החלטת ביהמ"ש לעניינים מנהליים שדחתה הבקשה לצו הביניים שהתבקש, התייתר ניהול ההליך.

איני עושה אפוא צו להוצאות ומורה על השבת הפקדונות בסך מצטבר של 30,000 ₪ לאגודה למען הקשיש בטמרה (באמצעות בא כוחה). המזכירות תפעל ליישום ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ה, 16 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.