ת"א 32054-06 לוי נ' נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ ואח'

לפני בקשה לעיון בתיק בית המשפט.

הבקשה הוגשה ע"י צדדי ג' שלא היו צד להליך המקורי.

עו"ד לוי ב"כ המבקשות עתר לעיין במוצגים שהוגשו בתיק לרבות חוות דעת של רו"ח רם לוי וכן פרוטוקולי הדיון.

נדרשה עמדת הצדדים הישירים לתיק. התובע הלא הוא המשיב 1 והנתבעות המשיבות 2 ו- 3 לבקשה זו.

המשיבות 2 ו- 3 הביעו התנגדות לעיון המבוקש בתשובתן מיום 6.8.15.

התובע לא השמיע קולו, הגם שההזדמנות הוענקה לו בהחלטתי מיום 10.7.15.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, אני פוסקת כדלקמן:

המסגרת הנורמטיבית לשאלת זכות העיון בתיקי בית המשפט והיקפה מוסדרת בתקנות בית המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003.

תקנה 4 לתקנות, היא זו העוסקת במבקש שלא בעל דין.

על בית המשפט ליתן דעתו בין השאר לעניינו בתיק של המבקש לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעשוי להיפגע כתוצאה מהעיון וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה.

עוד בתיק ע.א. 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז בע"מ, פד"י נ"ט (5), עמ' 385, קבע הרשם מרזל (כתוארו אז): "אכן ביסוד ההכרעה בשאלת זכות העיון של מי שאינו בעל הדין בתיק בית המשפט בהתאם לתקנות מונחות שתי מגמות יסוד: האחת מגמה הבאה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית המשפט. זהו עיקרון היסוד שבתקנות (תקנה 4א' לתקנות) שלפיו ניתן לבקש עיון אלא אם העיון אסור בדין... ". שם בעמ' 390. מסביר הרשם מרזל כי הנגישות לתיקי בית המשפט הושוותה לנגישות הקיימת באולמות בית המשפט וזאת מתוקף עיקרון פומביות הדיון שהוא עיקרון חוקתי המאגד בתוכו שני עקרונות חשובים, הן של חופש הביטוי והן של זכות הציבור לדעת.

עם זאת, מוסיף הרשם מרזל ומציין, שם בעמ' 391, כי התקנות מגשימות מגמה שניה שעניינה חשיבותם של זכויות ואינטרסים אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם עיקרון הפומביות ועם זכות העיון.