ת"א 31968-05-14 ווקנין ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 4ג לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975.

2.התובע מס' 1 יליד 1989 והתובע מס' 2 יליד 1991 נפגעו בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.5.2012 . עפ"י הנטען, נפגע התובע מס' 1 בחלקי גופו השונים והוא נזקק לטיפול רפואי. בין היתר, כך טוען התובע מס' 1 , אובחנו אצלו "הגבלת תנועות, כתף, ידיים, כפות ידיים ואמות, פצעים שפשופים עמוקים מעל האצבעות, כפות ידיים עם נפיחות, רגישות רבה במישוש בע"ש, סימני פציעה בראש והמטומה באפרכסת האוזן" ולאחר מכן סבל הוא מכאבי ראש וסחרחורות ואף סבל מהגבלת תנועה גבית (ראה הנטען בסיכומי ב"כ התובעים) . באשר לתובע מס' 2, נטען כי אף הוא סבל מחבלות גוף, ובין היתר סבל הוא "מפגיעות ראש צוואר", חתכים בידיים והוא סבל מחתיכות זכוכית שנכנסו לכפות הידיים (שם).

3.בית המשפט מינה מומחה רפואי- פרופ' מ. דורון נורמן לצורת בחינת הנכות שנותרה לתובע מס' 1 כתוצאה מן התאונה, אשר קבע כי לתובע מס' 1 לא נותרה נכות בתחום האורתופדי. המומחה קבע לתובע 1 תקופת אי כושר למשך שבועיים עקב השפשוף בכפות הידיים.

4.התובעים עותרים לפצותם בגין נזקיהם, כאשר התובע מס' 1 טוען כי יש לפצותו בסך 33,400 ₪ בגין כאב וסבל, אובדן התשכרות, הוצאות ועזרת צד ג' ואילו התובע מס' 2 טען כי ראוי לפצותו ע"י תשלום סך 20,000 ₪.

5.הנתבעת כפרה בנזקים הנטענים והפנתה למסמכים הרפואיים המוכיחים לטענתה, כי הפגיעות היו מינוריות. על כן עותרת התובעת לפצות את התובעים בפיצויים בגין כאב וסבל.

6.עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים הפרואיים ושמעתי את טענות הצדדים ולאחר ששקלתי את הנטען לרבות את סוגיית תשלום שכרו של המומחה מטעם בית המשפט אליה התייחסו הצדדים בסיכומיהם, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים שלהלן:

א.לתובע מס' 1 סך 12,500 בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 11% ומע"מ.

ג.לתובע מס' 2 סך 8,000 בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 11% ומע"מ.