ת"א 31939-01-14 ג'ורדן ואח' נ' עירית נתניה ואח'

בפסה"ד מיום 26.6.16 נדחתה תביעתו של התובע ולגבי ההוצאות קבעתי כי צד החפץ בפסיקת הוצאות לטובתו, יתכבד ויגיש על כך בקשה.

הנתבעות 1 ו- 3 הגישו בקשה לפסיקת הוצאות, בה פירטו כי כבר בכתב ההגנה טענו להיעדר חזית והיעדר אחריות וכי ניהול התביעה גרם להוצאות בסך של 11,150 ₪ ולשכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ ובסה"כ 23,150 ₪.

הנתבעות 4-5 עתרו גם הן להוצאות, פירטו קיומן של 4 ישיבות ק"מ וישיבת הוכחות אחת, ניהול ההליך, כי על העמותה לשלם מכיסה השתתפות עצמית בסך של 13,000 ₪ וגם הנתבעת 5 נאלצה להוציא הוצאות בסך של 3,000 ₪ בגין חקירות ושכ"ט עו"ד בסך של 16,500 ₪.

התובע הגיש תגובה בה הוא טוען כי בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה היתה לנתבעות אחריות מוגברת, לשלומו ולבטיחותו, הנתבעת 1 הינה גוף ציבורי, כי נגרם לתובע נזק קשה ברגלו וכי הדרך היחידה לברר מי אחראי לפצותו היתה באמצעות הפנייה לביהמ"ש. אין לקבל את הטענה בדבר חוסר תום לב. התובע טוען עוד כי לא צורפו אסמכתאות להוצאות הנטענות.

הנתבעות 1-2 גם הן עתרו להוצאות והגישו שומת הוצאות בסך של 21,357 ₪.

הכרעה

כלל ידוע הוא כי כאשר בעל דין מפסיד במשפט, עליו לשלם לצדדים האחרים הוצאות ושכ"ט עו"ד (פרק ל"ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

במסגרת פסה"ד עצמו בחרתי שלא לפסוק הוצאות לאור העובדה שהתובע נפגע וכי הוא בחור צעיר אשר ניהל משפט והפסיד בו בהיעדר ראיות.

יחד עם זאת אפשרתי לצדדים לעתור בעניין זה.