- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 31887-05-12 צמח מפעלים ואח' נ' מועצה מקומית כפר יאסיף ואח'
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
31887-05-12
1.10.2014 |
|
בפני השופטת: עדי חן-ברק |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעת : צמח מפעלים אזוריים עמק הירדן בע"מ |
הנתבעת , הצד השלישי: 1. מועצה מקומית כפר יאסיף 2. נתיבי ישראל (החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ) |
| פסק דין | |
(ביחסים נתבעת צד ג') |
1.התובעת ביצעה עבודות תשתית בכביש 70 המצוי בשטח הנתבעת.
2.העבודות בוצעו על בסיס הסכם התקשרות שנחתם בין התובעת לנתבעת ביום 27.8.01.
ביחסים בין התובעת לנתבעת נטען כי היה על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,250,000 ₪ בגין ביצוע מלוא העבודות.
באשר למע"צ נטען כי זו אישרה את ההתקשרות, וכי התחייבה להעביר עלות ביצוע העבודות לנתבעת (במכתב מיום 11/2/01).
מע"צ מכחישה הטענה וטוענת, בין היתר, כי ניתנה על ידה התחייבות מותנת שתתגבש רק לאחר שייחתם הסכם בין מע"צ לנתבעת אשר יקבע את עקרונות הביצוע, המימון וכו'. מאחר שלא נחתם הסכם כזה ההתחייבות ממילא לא נכנסה לתוקף.
3.בשלב מסוים, ביקשה הנתבעת להפסיק את העבודות.
עד הפסקת העבודות אושרו לתובעת ע"י הנתבעת חשבונות בסך של 1,693,760 ₪.
נטען כי מתוך הסכום הנ"ל שלמה הנתבעת לתובעת סך של 690,398 ₪ בלבד, כך שנותרה יתרה מאושרת לתשלום בסך של 1,003,361 ₪, שלא שולמה על ידי הנתבעת.
4.על כן הגישה התובעת (ביום 17.9.03) תביעה כנגד הנתבעת על הסכום שנותר לתשלום (ת.א. 16767/03).
הצדדים הגיעו להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו הכירה הנתבעת בסכום החוב המלא.
כן נכתב בהסכם הפשרה כי סך של 560,795 ₪ - הינו חוב בגין עבודה שביצעה התובעת, אשר כבר הועבר לנתבעת על ידי מע"צ אך לא הועבר לתובעת, ואילו סך של 442,563 ₪ - הינו בגין עבודה שבוצעה על ידי התובעת אך טרם הועבר על ידי מע"צ.
על כן הוסכם בהסכם הפשרה כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הראשון שכבר הועבר לה ממע"צ (560,795 ₪), בעוד שביחס לסכום החוב הנוסף, שטרם הועבר ממע"צ, נכתב בהסכם הפשרה כך:
"מוסכם על הצדדים כי הסכום המפורט בסעיף 1.2 לעיל ישולם על ידי הנתבעת אך ורק מתוך הכספים שיגיעו לידה ממע"צ. הצדדים מצהירים כי יעשו ככל יכולתם על מנת לקבל סכום זה ממע"צ מהר ככל האפשר".
הסכם הפשרה, כאמור לעיל, קיבל תוקף של פסק דין ביום 6.11.03.
5.על אף האמור בפסק הדין לא פרעה הנתבעת את חובה כלפי התובעת.
6.בעקבות מו"מ שנערך בין התובעת לנתבעת (בשל אי פירעון פסק הדין), נחתם ביניהן (ביום 3.5.05), הסכם לפריסת החוב המקורי.
ע"פ האמור בהסכם הועמד חובה של הנתבעת לתובעת על סך נומינלי של 954,125 ₪ כאשר נקבע כי סך של 576,125 ₪ ישולם תוך 3 חודשים, כאשר בתקופה זו יעשו מאמצים לגביית מרכיב חוב זה ממע"צ, ואילו סך של 378,000 ₪ ישולם על ידי הנתבעת לתובעת ב - 7 תשלומים חודשיים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
