ת"א 31851-08-12 הררי ואח' נ' שנפלד ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד העוסקות שתיהן בהסכם לרכישת דירה. בתביעה העיקרית טוענים המוכרים כי יש להפחית מהפיצוי המוסכם, ואילו בתביעה שכנגד טוענים הקונים כי יש לפצותם בגין הפרה יסודית של ההסכם.

העובדות כפי שהתבררו במסגרת תובענה זו:

1. ביום 19.1.06 חתמו הצדדים על הסכם לרכישת דירה מספר 124 ברחוב דיסקין 13, קריית וולפסון ירושלים גוש 30165 חלקה 6 תת חלקה 384 לפי שטר חכירה מס' 52106/91 (להלן: "הדירה"). התובע מכר את זכויותיו לנתבעים כנגד תשלום של 700,000$ ובין היתר נקבע סעיף של פיצוי מוסכם כדלקמן:

    

   " 9.1 על הפרת הסכם זה יחולו הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970 ובכלל זה הזכות לביצוע בעין, ביטול חוזה וכיוצב' סעדים, ובנוסף להם פיצוי מוסכם ומוערך מראש בשיעור – 70,000 דולר אשר ישולם על-ידי צד שיפר תנאי יסודי ועיקרי להסכם זה לצד השני הרוצה בקיום ההסכם.

   9.2 סעיפים 2, 3, 4, 5.1, 6.1, 7.1, 8.1, 8.2 והמבוא הינם מעיקרי ההסכם, והפרת אחד מהם תחשב כהפרה יסודית ועיקרית של ההסכם על כל המשתמע".

    

2. הנתבעים שהיו מעוניינים לקבל משכנתא לצורך רכישת הדירה פנו לבנק מזרחי טפחות, ומטעם הבנק נשלח שמאי המקרקעין יאיר ידיד (להלן: "השמאי ידיד") לערוך שומה. ביום 10.5.06 ניתנה חוות דעתו של השמאי ידיד ובה צוין בין היתר, כי קיימת טעות בתשריט הדירה בלשכת רישום המקרקעין, והוא אינו תואם את מבנה הדירה בפועל.

    

3. בשומה זו קבע השמאי את שווי הדירה בסך 600,000$ בלבד, ולא ציין כפי שטענו הנתבעים במסגרת ההליך כי הטעות בתשריט כשלעצמה מפחיתה 100,000$ משווי הנכס. השמאי כן ציין כי "שווי הנכס מגלם, בין היתר, את ההפחתה בגין הטעות בתשריט הדירה כפי שמשתקף בתשריט הטאבו" (עמ' 6 לחוות הדעת). כך או כך, מבחינת הנתבעים לא היה כל קושי כתוצאה משומה זו, שכן הם קיבלו את המשכנתא שנזקקו לה במלואה, והתובע גם הסכים לתיקון התשריט השגוי על חשבונו.